אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף נא:

דף נא.

גמ' א"כ ליכתוב קרא וכו' פירש"י א"כ דכוליה ליורשים אתי וכו' ואין זה כדרך א"כ דבש"ס דקאי אהאי דאייתי ולא אהאי דאיירי ביה וא"ת דילמא כולי קרא להכי דאתא לא' מבניו שיעמוד כ"ג תחתיו וליכא למימר דא"כ לישתוק מבניו דיתירא היא דהא איצטריך ללמד דבנו קודם לכל אדם כדאיתא בת"כ פ' צו פ"ה וי"ל דא"כ ליכתוב והכהן המשיח מבניו תחתיו יעשה וגו' דמשמע כהן שנמשח מבניו תחתיו אבל מדכתיב תחתיו מבניו משמע דה"ק והכהן המשיח תחתיו כשמת מביאים משל בניו ולכך רש"י ז"ל בחומש דפי' קרא כפשוטו דאיירי בכהן שנתמנה במקום אביו הוצרך להפך קרא ע"ש וק"ל:

שם ור"ש האי אותה מאי עביד ליה וכו' איכא למידק לפי מ"ש הרמב"ם ז"ל בפי"ג מהל' מעה"ק דין ד' וז"ל ואם היתה מנחת חינוך אינו חוצה אלא מקריבה כולה כאחת וכו' א"כ נימא דאותה אתיא להכי וכ"ש למ"ש מרן הכ"מ ז"ל שם דרבי' ז"ל יצא לו דין זה מהאי קרא כדאמרי' יכול יקריבנה לחצאין ת"ל אותה ואע"ג דלא אמרו זה אלא כשמביאין אותה היורשים מ"מ כיון דמהאי קרא שמעינן תרתי כדאמר הש"ס א"כ אותה קאי אתרווייהו כמ"ש הל"מ ז"ל ע"ש וא"ת אמאי איצטריך הכ"מ ז"ל לדחוק ולומר דרבינו ז"ל יצא לו דין זה מהכא הא ברייתא בת"כ פ' צו סוף פ"ד מבוארת בהדיא כדברי רבינו ז"ל דקתני יכול מה אהרן מביא חצאים אף בניו יהיו מביאים חצאים ת"ל זה וי"ל דאי מהתם ה"א הא דמיעט בניו שאין מביאים חצאין דוקא חינוך דכהן הדיוט כשמתחיל בעבודה אבל חינוך כהן גדול ה"א דקריבה חצאים דומיא דחביתי כ"ג שמקריב בכל יום כ"ג יום שמתחנך צריך להקריב ב' מנחות א' לחינוכו וא' לתמיד שמקריב בכל יום כמ"ש הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ה מהל' כלי המקדש לכך הוצרך למילף מהכהן המשיח וז"ל הרמב"ם ז"ל שם כהן שלא עבד עדיין מימיו שמינוהו כ"ג ה"ז מביא עשירית האיפה ועובדה בידו בתחיל' כשאר חינוך כל כהן הדיוט ואח"כ מקריב עשירית האיפה שנייה שהוא חינוך כ"ג ואח"כ מקריב עשירית האיפה שלישי' שהיא חביתי כ"ג וכו' וכתב מרן כ"מ ז"ל דמקור דין זה הוא מהירוש' דאיתא התם בו ביום נקרב בתחיל' לעבודה בו ביום נתמנה להיות כ"ג מביא שתים א' לחינוכו וא' לעבודת היום ומ"ש ואח"כ וכו' פשוט הוא עכ"ל ואני אומר אם דין זה יצא לרבינו ז"ל מהירושלמי ליכא ראיה דאדרבא התם לא אמרו דמקריב אלא שתים וא"כ אומר דחינוך כ"ג אינו אלא באותה של כל יום ולכך כהן הדיוט שעדיין לא עבד מקריב ב' א' משום חינוך כהן הדיוט וא' משום חינוך כ"ג והיא עצמה של כל יום שמקריב מחצה בשחרית ומחצה בין הערבים ומדברי הכ"מ ז"ל נראה דהשתים שהזכירו הירושלמי הן אחד דחינוך כהן הדיוט וא' לחינוך כ"ג אבל של חובת היום לא הזכירה וזה לא משמע מהירושלמי דקאמר א' לחינוכו וא' לעבודת היום דעבודת היום משמע הבאה בחובה בכל יום ואי כהבנ' הכ"מ ז"ל הו"ל למימר א' לחינוך כהן הדיוט וא' לחינוך כ"ג אלא מקור דין זה הוא מבואר בפ' התודה דף ע"ח ע"א והכי איתא התם אמר רב חסדא כ"ג המתקרב לעבודה צריך שתי עשרונות האיפה אחת להמשחו ואחת לחינוכו מר בר רב אשי אמר שלוש ולא פליגי הא דעבד עבודה כשהוא כהן הדיוט הא דלא עבד עבודה כשהוא כהן הדיוט ע"כ הרי מבואר בהדיא מ"ש רבינו ז"ל וא"כ הדרא קושיין לדוכתין דילמא אותה לר"ש אתיא לחינוך כ"ג שמקריבה כולה כא' וי"ל דהאי נמי לר"ש נפק' ליה מכליל תקטר דקאי נמי ארישי' דקרא ודו"ק:

תוס' בד"ה חטאת מלמד וכו' תימא תיפוק ליה וכו' וי"ל דאיצטריך למועל וכו' עיין להתי"ט ז"ל פ"ד במסכת פרה משנה ד' ד"ה לעולם מועלין בה:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה