חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף נא.
בד"ה הרי היא לך וכו' על עולת התמיד ותמיד נמי גמרי' מועדו מועדו מפסח לטומאה תימא דלמד וכו' כצ"ל נ"ל ר"ל בתחילה הוקש' להם לפי דרשת אביי דיליף מתמיד א"כ מנ"ל דחביתין דחי טומאה הא בתמיד לא כתיב טומאה ולזה כתבו דתמיד יליף מפסח בג"ש דדחי טומאה כדאיתא בריש פ' אלו דברים והדר יליף חביתין מתמי' וע"ז תמהו דא"כ הוה למד מן הלמד דתמיד גופיה יליף מפסח והדר יליף חביתין מיניה ותירצו דאין זה לימוד גמור דגילוי מילתא בעלמא הוא דכיון דילפי' דדחי שבת וה"ה דדחי טומאה דלא אשכחן דדחי שבת ולא דחי טומא' וק"ל ובס' ברה"ז לא הגיה ומחק תיבת טומאה ופי' דהכי ק"ל דמנחת תמיד אינו מפורש בכתוב דדחי שבת אלא ילפי' מעולת תמיד ומנחת חביתין ממנחת תמיד א"כ הוי נלמד וכו' ודוחק עכ"ל וקשה דמנחת תמיד נמי מפורשת בכתוב דהא כתיב על התמיד ונסכה דהיינו מנחת נסכים שהוא מנחת תמיד וכי אפשר דנסכה באה בלא מנחתה ואיפשר מפני זה כתב ודוחק:
בד"ה אפי לה מאתמול וכו' וא"ת סוף לולב וכו' ואי שדי וכו' ואמאי איפסיל כיון דאין זמנה מאתמול וכו' ותימא מאי קא מקשו הא שפיר מיתרצא האי קשיא בתירוצם דלעיל שתירצו על ב' הלחם כיון שלא דחו שבת א"כ מאתמול נמי הוי זמנן ונ"ל דט"ס נפל בדבריהם ושיעורם כך בתחילה הקשו מב' הלחם אמאי דחי שבת הא כלי שרת אין מקדשין אלא בזמנן ותירצו כיון דלא דחו שבת א"כ זמנן מאתמול ואח"כ כתבו אבל גבי כמעשהו בחול וכו' אע"ג דק"ל נמי התם אמאי איפסיל מ"מ אין צריכין לתירוץ זה דיש לנו תירוץ יותר נכון דהתם נפסלין משום לילה דלילה לאו מחוסר זמן וכיון דמונחים הם בלילה במקודשת נפסלין בלינה אבל גבי ב' הלחם לא יצדק תירוץ זה דהא אינן מונחים בלילה בתנור דכבר סילקן ביום ואי קדם וסילקו לא מיפסל בלינה כדאיתא בשילהי פ' שתי הלחם דף ק' ע"ב ע"ש וק"ל: