חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל
דף מח:
בד"ה כבשי עצרת וכו' ותימא מנ"ל וכו' דילמא הואיל ובאים וכו' ואמאי איתותב רב בפרקא קמא ר"ל דשם דף ה' אותבוה לרב אהא דאמר דפסול הואיל ובא להכשי' ולא הכשיר מהא דתניא אשם מצורע וכו' אלמא אע"ג דבא להכשיר ולא הכשיר כשר והשתא מקשו התוס' אמאי אותביה לרב מההיא דילמא רב סבר כי הא דתני רב יצחק כבשי עצרת וכו' פסולי' דטעמ' הואיל ובאים להתיר חדש במקדש ולא התירו וק"ל ובס' צ"ק הגיה בחנם:
בא"ד והא דלא נקט לשון הבאה וכו' משום דהוי שלא בזמנו ומחוסר זמן בכלל ר"ל משום דהא דקתני שלא כמצותן כולל נמי שלא בזמנו ומחוסר זמן לכך נקט לשון ששחטן משום דגבי הני לא מצינו לשון הבאה אלא לשון שחיטה כדתני לעיל כבשי עצרת ששחטן וכו' או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן וכו' וק"ל:
בד"ה איתיביה וכו' דהתם אינהו גופייהו חזו לעולה וכו' ר"ל דהתם גבי עולת נזיר ועולת מצורע קודם זמנן אינהו גופייהו ראויים להקריב עולת חובה אלא מצד המקרבים שעדיין מחוסרי זמן אין יכול להקריבם ולכך ילפי מעולת נדבה אבל גבי כבשי עצרת שמצותן בן שנה והביאם בן שתים הם עצמן אינן ראויין להיות שלמי חובה ולכך לא יליף משלמי נדבה ולכך איתביה מהאי דתני אבל עולת נזיר וכו' שהיו בני ב' שנים וכו' אלמא אע"ג דהם עצמם אינם ראויים להיות עולת חובה אפי' הכי ילפי מעולת נדבה ודו"ק: