אור ברסלב

חק נתן על מנחות· רבי נתן בורגיל

דף ט:

דף ט.

גמ' ואימא אין מיעוט אחר מיעוט וכו' כתב בס' הליכות עולם בש"ד פ"ג סי' קס"ח וז"ל דין ריבוי אחר ריבוי ומיעוט אחר מיעוט בכל דוכתא אמרי' אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ודין זה צ"ע דבכמה דוכתין אשכחן מיעוט אחר מיעוט ודרוש כולהו למעט כי הך דקאמרי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן מן הבהמה להוציא את הנעבד מן הבקר להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא רובע ונרבע וכיוצא בו בכמה דוכתין וכן ריבוי אחר ריבוי דריש להו בברייתא דר' יוסי הגלילי כמ"ש למעלה לכך יש מי שאומר דכי אמרי' אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות דוקא שאין לנו לדרוש ולקיים הריבויים או המיעוטים דאז אמרי' ודאי שהכתוב הפליג בריבויים לרמוז שיש בדבר מיעוט והפליג במיעוטי' לרמוז שיש בדבר ריבוי אבל היכא דאפשר לדרוש ולקיים הריבויי' או המיעוטי' דרשי' להו ומוקמיה להו אדינייהו ר"ל הריבויים לרבות והמיעוטים למעט כאותן שכתבתי עכ"ל וק' מהאי סוגיא דהא הכא אפשר לקיים המיעוטים ולדרוש אותן חד לגופיה שמאלית ולא ימנית ואידך שמאלית לבעלמא דלא נילף מהכא אלא כאן שמאלית הא בעלמא ימנית ואפי' הכי פריך ואימא אין מיעוט וכו' וכבר נתעורר בזה בס' יבין שמועה ע"ש מה שיישב ונלע"ד דלא אמר הרב היכא דאפשר לדרוש ולקיים הריבויים או המיעוטים דרשי' להו ומוקמי להו אדינייהו אלא היכא דאפשר לדורשן ולקיימן בההוא עניינא דכתיבי ביה דומיא דהנהו דדריש בברייתא דר' יוסי הגלילי אבל היכא דלא אפשר לדורשן בעניינא דכתיבי כגון הכא דדרשי' חד לגופי' וחד לעלמא אז ודאי עדיף טפי למידרש להו למיעוט אחר מיעוט לרבות בההוא עניינא דכתיבי ביה מלמידרש חד לעלמא ובזה ניחא מה שהקשה בס' יבין שמועה כלל קמא דאמאי לא פריך המקשה כדמשני ליה שמאלית אחרינא כתיב תכף ומיד הו"ל להקשות אדרבה מה כאן שמאלית אף בעלמא נמי שמאלית כדפריך בסוף כיון דאית ליה למקשה הך סברא עדיפא בלשון אדרבה ואמאי נטר להאי פירכא עד לבסוף ופריך פירכת ואימא אין מיעוט וכו' ולפי מ"ש ניחא דפירכת אין מיעוט וכו' היא עדיפא טפי דמוקמי' כולהו מיעוטי לעניינא דכתיבי ביה מה שא"כ פירכת אדרבה וכו' ולא פריך אדרבה אלא בתר דמשני שמאלית ג' כתיבא דאז לא אפשר למידרש להו למיעוט אחר מיעוט דאז האי דרשא מה כאן שמאלית אף בעלמא שמאלית היא עדיפא טפי מלמידרש כאן שמאלית ואין אחר שמאלית ודו"ק נ"ל אבל אכתי קשה מאי פריך ואימא אין מיעוט וכו' כיון דהשתא אכתי לא אסיק אדעתיה דכתיבי אלא תרי שמאלית וחד מינייהו אתי לגופיה א"כ ליכא אלא חד מיעוט כמו שפריך הש"ס לקמן בפ' שתי מדות דף פ"ט גבי בשמן בשמן ב"פ ע"ש וכה"ג הקשו התוס' שם מפ' הקומץ רבה ומהתימא מהם שלא הקשו מהאי סוגיא וכבר נתעורר בזה בס' יבין שמועה ולא יישב לפירש"י ז"ל אבל פי' שיטה אחרת ליישב לתוס' ע"ש ונלע"ד דלא קשה מידי דשם בפ' שתי מדות אי אמרי' דחד בשמן אתי לגופיה לא בציר לן אלא חד ריבוי משום דההוא בשמן דאתי לגופיה לא משמע מניה ריבוייא דההוא אתי למימר דבעו שמן דאי לא כתיב הוה אמינא דלא בעי שמן כלל לכך כתיב בשמן ללמד דבעי שמן כשאר מנחות אבל לא הייתי מרבה מניה דבעי ריבוי שמן וכי כתיב בשמן תניינא אתי לרבויי דבעי ריבוי שמן יותר משאר מנחות וליכא אלא חד ריבוייא וכן בההיא דהקומץ רבה גבי מזוזות מזוזות ההוא קמא נמי אתי לגופיה להורות מקום הכתיבה שיהיה במזוזות הפתח דאי לא כתיב לא הוה ידעינן באיזה מקום מניח הכתיבה וכי כתיב מזוזות תנינא אתי לרבויי דבעי ב' פצימים ולכך הקשו התוס' שפיר כיון דקמא אתי לגופיה להורות מקום הכתיבה א"כ ליכא אלא חד ריבוייא ומנ"ל לש"ס לומר דהוי ריבוי אחר ריבוי למעט אפי' פצים אחד אבל הכא אע"ג דקמא אתי לגופיה מ"מ משמע מניה מיעוט שמאלית ולא ימנית דאי לא אתי אלא לאכשורי שמאלית ולא למעוטי ימנית לישתוק מניה ואנא ידענא בין ימנית בין שמאלית כשרין ליציקה דמהיכא תיתי ליפסול חד מינייהו אלא ש"מ דאתי למעוטי דוקא שמאלית ולא ימנית ולכך כד משני ליה שמאלית אחרינא כתיב פריך שפיר ואימא אין מיעוט וכו' וחילוק זה אמיתי כנראה מפירש"י לקמן ד"ה במקום שנתרבתה שמאל וכו' ודו"ק היטב אבל אכתי קשה מאי מקשו התוס' בפ' שתי מדות מההיא דהקומץ רבה דהתם נמי אע"ג דמזוזות קמא איצטריך לגופיה מ"מ משמע מיניה ריבוייא דאי לא אתי אלא לגופיה להורות מקום הכתיבה הו"ל למיכתב מזוזה בלשון יחיד ומדכתיב מזוזות בלשון רבים ש"מ דאתו לרבויי דבעי ב' פצימים וכבר הקשה זה בס' יבין שמועה וכעת צ"ע ומה שיישב בס' ברה"ז שם הוא דחוי כמ"ש ודו"ק ועיין שם בס' צ"ק ובזה נמי ניחא מ"ש לעיל בשם ס' יבין שמועה שהקש' דאמאי לא פריך מעיקרא כד משני ליה שמאלית אחרינ' כתיב אדפרי' אין מיעוט וכו' ליפרוך אדרבה מה כאן שמאלית וכו' כיון דשמאלית קמייתא מיעוטא הוא כמ"ש א"כ כד משני ליה שמאלית וכו' פריך פירכא חזקה כיון דהכלל מסור מסיני דאין מיעוט וכו' ולא מצי למיפרך ואימא אדרבה וכו' נגד הכלל אבל כד משני שמאלית ג' כתיב וביטל מדת אין מיעוט וכו' אז פריך אדרבה וכו' וק"ל:

רש"י בד"ה ואמר ר"א וכו' לא איצטריך אלא איידי וכו' כצ"ל עוד נ"ל לומר הא דמייתי האי דאיתמר עלה דלא תימא דהאי ברייתא משבשתא היא דלא מיתניא בי ר' חייא ובי ר' אושעיא ולא מותבינן מינה לכך מייתי מאי דאיתמר עלה אע"ג דלא צריך דלימא דלא משבשתא היא דהואיל ור"א איירי עלה ודאי מתקנתא היא כלל זה כתוב בס' הליכות עולם ש"ב פ"ב סי' פ"ט ע"ש:

בד"ה לשון אחר וכו' שלא תאמר וכו' ואין מיעוט אחר מיעוט נמי וכו' דהא מכולהו וכו' לא ירדתי לעומק דברי הרב ז"ל מאי קמשני דמה בכך מכולהו שמעי' ימנית לא כיון דעני ועשיר לא ילפי מהדדי להאי לישנא א"כ תימא דכולהו איצטריך לגופייהו תרי בעשיר' למיעוט אחר מיעוט לרבות ימנית וכן תרי בעני למיעוט אחר מיעוט וכו' כיון דלא הוי ילפי מהדדי איצטריך למיכתב בכל חד וחד מיעוט אחר מיעוט וכבר נתעורר בזה בס' יבין שמועה וצ"ע רב ליישב:

תוס' בד"ה אין מיעוט וכו' וא"ת ולישתוק וכו' עיין לתוס' בפ"ה דיומא דף ס' ד"ה תרי מיעוטי וכו' מה שתירצו לזה ובספר הליכות עולם כתב וז"ל ויש להוסיף בכאן די"ל דכשאמרי' אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט או איפכא דאם הכונה היתה כשאומר הריבויים [למעט] הל"ל מיעוט א' וסגיא ליה או איפכא במיעוט אחר מיעוט ועוד איך נראה מריבויים דאתו למעוטי ובמיעוטים דאתו לרבויי יש לומר דכשאומר מיעוט הוא מרבה בזה האופן המיעוט הא' שאומר במשל ממעט ד' אנשים מפעולה חוזר המיעוט הב' וממעט הב' מהם א"כ הוא מרבה האחרים שיעשו הפעולה הנז' וכן בריבוי אחר ריבוי הא' משמע ריבוי כללי בא הריבוי הב' לומר דזה הריבוי אינו משמע כללי אלא פרטי במה שמרבה ולא בדבר זולתו כך נ"ל עכ"ל נראה מדבריו הא דאמרי' מיעוט אחר מיעוט לרבות אינו ר"ל לרבות בכל אלא דמרבה קצת וממעט קצת ולכך לא סגי ליכתוב חד ריבוייא משום דהוה מרבינן בכל וכן גבי ריבוי אחר ריבוי ובזה ניחא נמי קושיית התוס' דאי הוה שתיק מתרוייהו הוה מרבינן בכל ולא ממעטינן כלל לכך איצטריך למיכתב מיעוט אחר מיעוט כדי למעט נמי קצת וק' לפי סברא זו מהאי סוגיא דבעי למימר שמאלית ב' פעמים למיעוט אחר מיעוט לרבות ימנית מאי מיעוטא קצת איכא עד דאיכא למימר דמיעוט' קמא מיעט הכל ובא מיעוט הב' ומיעט קצת מהם א"כ הוא מרבה האחרים דהא מיעוט הא' לא מיעט אצל ימין וא"כ מיעוט הב' מאי מיעט ומאי שייר וצ"ע:

תוכן העניינים

חק נתן על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה