חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף קכ.
גמרא לאו היינו פלוגתא וכו' ואם עלו לא ירדו ואיבעיא להו ירדו מהו שיעלו וכו' [חק נתן: עיין] בס' ברה"ז מ"ש ליישב להרמב"ם ז"ל ועיין בזה מה (שכתבי) [חק נתן: שכתבתי] לעיל פ' חטאת העוף דף ס"ח ג"כ ליישב להרמב"ם ז"ל:
שם מילתא דפשיטא ליה לרבה וכו' מיבעי ליה לר' ינאי דבעי ר' ינאי איברי עולת במת יחיד וכו' היכא דמשלה בהן האור לא תיבעי לך כי תיבעי לך היכא דלא משלה בהן האור איכא דאמרי היכא דלא משלה בהן האור לא תיבעי לך כי תיבעי לך היכא דמשלה בהן האור מאי תיקו כצ"ל וכן מוכח מהתוס' דהוו גרסי הכי ואין צורך למה שנדחק בספר ברה"ז בביאור הגמרא ובביאור דברי התוס' ע"ש כי לפי גי' זו יבוא הכל על נכון ודוק היטב:
שם מר משני כאן בחולין כאן בקדשים וא"ת בשלמא למאן דמשני כולהו בקדשים וכאן בקדשי במה גדולה כאן בקדשי במה קטנה ניחא הא דקאמר להו ולא תחטאו לה' לאכול על הדם ר"ל בלא זריקת דם שלא היה שם במה לזרוק הדם עליה אלא למאן דאמר דהאי קרא בחולין מאי ולא תחטאו לאכול על הדם וי"ל לפי שהיו שוחטין בארץ ולא היה הדם ניגר ומתמצה יפה והיה נבלע בבשר לפיכך צוה לשחוט על האבן כדי שיהא הדם ניגר ומתמצה יפה וכן פי' הרד"ק ז"ל ודוק:
שם ת"ר מניין לעשות זמן בבמה קטנה כבמה גדולה דהא אמרה תורה לן ישרף ויוצא ישרף וכו' כצ"ל ומ"ש בספרים לן ישרף ופיגל ישרף וכו' נמחק וכן מחק אותו בספר ברה"ז וטעמו ונימוקו עמו דהיכי קאמר מה פגול פסול אף לן פסול דפגול עצמו מהיכא פשיטא ליה דפסול בבמה קטנה יותר מלן דהא תרווייהו ילפי להו במסקנא מזאת תורת זבח השלמים ודוק:
רש"י ד"ה שהכניסה וכו' שהכניסה לאחר ששחטה בחוץ וכו' הא דלא ניחא ליה לפרש שהכניסה חיה כפירושו במעילה וכפי' התוס' משום דאי מפרשים הכי א"כ בעיא דר' זירא נמי דבעי עולת במת יחיד שהכניסה בפנים וכו' ה"נ מפרשים שהכניסה חיה ולא אתי שפיר הא דקאמר עד כאן לא קאמר רבה אלא במזבח דחזי ליה מקדש וכו' אבל מחיצה אע"ג דלא חזי לה קלטה ואי איירי שהכניסה חיה הא שפיר חזי לה ואיך קאמר אע"ג דלא חזי לה אבל אי איירי שהכניסה לאחר ששחטה בחוץ שפיר קאמר אע"ג דלא חזי לה והתוס' מיישבי הא דקאמר אף ע"ג דלא חזי לה היינו שלא הוקדשו לשמה וקשיא לי לפרש"י ז"ל מאי בעי ר' זירא שהכניסה לפנים והוציאה לחוץ מהו הא כיון דכשהכניסה קלטוה מחיצות לכל דבר א"כ כשהוציאה נפסלת ביוצא בשלמא לפי' התוס' ניחא שהכניסה חיה והוציאה חיה אבל לפרש"י ז"ל שהכניסה שחוטה ק' ואי לאו פרש"י ז"ל הוה מפרשינן דהיא בעיין וה"ק מי אמרינן כיון דעיילא לא קלטה מחיצתה ונפסלת ביוצא או דילמא כיון דהדר הדר ואין יוצא בבמה קטנה אלא שרש"י ז"ל לא פי' כן אלא פי' מי נהוג בה דין קדשי במה גדולה ליטען בתרומת חזה ושוק וצריך להחזירה לפנים או לא ולזה יש לומר אף ע"ג דקלטוה מחיצות מ"מ כיון דעיקרא קדשי במה קטנה ונשחטה בבמה קטנה אין נפסלת ביוצא ועי"ל דרש"י ז"ל לא מפרש הבעיא אלא בשלמים דוקא דאין בהן פסול יוצא דנאכלין בכל ערי ישראל אבל אכתי קשה מאי בעי ר' ינאי איברי עולת במת יחיד שעלו למזבח מהו שירדו ופרש"י ז"ל איברי עולה שנשחטה בבמת יחיד שלא במקומה הוא לגבי במה גדולה כקדשי קדשים ששחטן בדרום והא אמר ר"א עולת במת יחיד שהכניסה בפנים קלטוה מחיצות לכל דבר והיינו נמי להעלותן למזבח לכתחילה ולפרש"י ז"ל איירי שהכניסה לאחר שנשחטה בחוץ וא"כ איך בעי ר' ינאי מהו שירדו וליכא למימר דר' ינאי פליג אר"א דהא כתב רש"י ז"ל ובמעילה נמי ה"ג לה אבל לא בר' ינאי גרסינן לה אלמא בעיא דר' ינאי היא עצמה בעיא דמעילה ושם ר"א גופיה בעי לה ועוד ג"כ היא הפך בעיית ר' זירא דבעי שהכניסה לפנים אחר ששחטה בחוץ וחזר והוציאה ובעי למימר כיון דעיילא קלטה מחיצתה לכל דבר אבל אם לא הוציאה פשיטא ליה דקלטה מחיצתה אבל אי הוה מפרשי' שהכניסה חיה אתי שפיר דבעיא דר' ינאי איירי [חק נתן: אחר] שהכניסה חיה שחטה בדרום כפי' שם במעילה א"נ שהכניסה לאחר ששחטה בחוץ כפי' הכא דלא אמר ר"א דקלטוה מחיצות לכל דבר אלא כשהכניסה חיה ונראה דבעיא דר' ינאי איירי לאחר ששחטה וזרקה בחוץ הכניס האיברים והעלן למזבח ולכך קא מיבעיא ליה מהו שירדו כיון דהזריקה היתה בחוץ דהיא עיקר הכפרה נפסלו האיברים לבמה גדולה דלא אמר ר"א עולת במת יחיד שהכניסה בפנים קלטוה מחיצות אלא אם לא נזרק דמה בחוץ אע"ג שנשחטה בחוץ קלטוה מחיצות אבל אי נזרק דמה בחוץ נפסלו איבריה לבמה גדולה ולכך בעי ר' ינאי עלו מהו שירדו ואפשר שטעות נפל בפרש"י ז"ל וכצ"ל איברי עולה שנשחטה ונזרקה בבמת יחיד וכו' ודוק:
ד"ה תורת זבח השלמים וכו' ונותר נמי מפגול יליף בג"ש וכו' קשיא לי אמאי איצטריך למילף נותר מפגול בג"ש דפסול בבמה קטנה דהא בההיא פרשתא דוזאת תורת זבח השלמים דרבינן תורה אחת לכל השלמים ואפילו לשלמי במה קטנה כתיב בה נותר ופגול וכפרש"י ז"ל לעיל ויש לומר דהא דאיצטריך נותר למילף מפגול בג"ש היא לחייבו כרת בבמה קטנה משום דבההיא פרשתא דרבינן במה קטנה לא כתיב בה כרת גבי נותר אלא גבי פגול דכתיב עונה תשא וה"א דנותר דבמה קטנה אין בו כרת לכך איצטריך למילף מפגול בג"ש דעון עון מה פגול דבמה קטנה בכרת שהרי כתיב ביה (חק נתן: כתר) אף נותר דבמה קטנה בכרת ודוק:
תוס' ד"ה בעי רב אדא וכו' אבל בספרים ישנים גרסינן איתמר קדשי קדשים וכו' כצ"ל:
בא"ד ולפי גי' זו וכו' וירדו מהו שיעלו פי' דכיון דשחטן בחוץ שמא הוי כמו ששחטן בדרום או שמא כיון ששחטן בהיתר וכו' כצ"ל קשה לפ"ז דמיבעי ליה לר' ינאי או שחיטת חוץ הוה כמו שחיטת דרום או כיון ששחטה בהיתר שלכך הקדישה תחילה לא הוה כמו שחיטת דרום ולכ"ע היכא דמשלה בהן האור יעלו א"כ מאי קאמר מילתא דפשיטא לרבה ור' יוסף מיבעיא ליה לר' ינאי הא לפ"ז בשחיטת דרום לא מיבעיא ליה אלא דמיבעיא ליה באיברי עולת במת יחיד שעלו למזבח וירדו מהו שיעלו אי הוי כשחיטת דרום ופלוגתא דרבה ורב יוסף או לכ"ע יעלו וי"ל דה"פ מילתא דפשיטא לרבה ורב יוסף ר"ל ממילתא דפשיטא לרבה בחד גיסא ולרב יוסף בחד גיסא בשחיטת דרום נמשך ממנה בעיא לר' ינאי באיברי עולת במת יחיד אי הוי כמו שחיטת דרום והוי בכלל פלוגתא דרבה ורב יוסף או דילמא בהא כ"ע מודו והוה כמו בעיא חדא מגו חדא ודו"ק:
בא"ד לכ"ע היכא דמשלה האור יעלו ללשון ראשון דמיבעיא וכו' כצ"ל וכ"ה בס"י:
בא"ד ונ"ל הא דקאמר מילתא דפשיטא וכו' היינו לאיכא דאמרי עכ"ל ולגי' רש"י ז"ל הא דקאמר מילתא דפשיטא לרבה ורב יוסף מיבעי ליה לר' ינאי היינו ללשון ראשון דמיבעיא ליה בלא משלה ודוק:
סוף הספר