חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף קיט:
גמרא בעי ר' זירא עולת במת יחיד שהכניסה לפנים והוציאה וכו' מפרש"י ז"ל נראה דגרסינן קדשי במת יחיד וכו' שהרי פי' מהו מי נהוג בה דין קדשי במה גדולה ליטען בתרומת חזה ושוק וכו' וכן פי' התוס' ודוק:
רש"י ד"ה לא שנו דיש מחיצה לדמים בבמה גדולה וכו' רש"י ז"ל לא הוה גריס כגי' שלפנינו וכך היה גריס אמר רמי בר חמא לא שנו אלא בקדשי במה גדולה והקריבוה בבמה גדולה אבל בקדשי במה קטנה וקרבינהו בבמה גדולה אין חיצוי מתיב רבה חזה ושוק ותרומת לחמי תודה נוהגין בבמה גדולה ואין נוהגין בבמה קטנה אימא נוהגין בקדשי במה גדולה ואין נוהגין בקדשי במה קטנה איכא דאמרי אמר רמי בר חמא לא שנו אלא בזמן במה גדולה אבל בזמן במה קטנה אף ע"ג דקרבינהו בבמה גדולה אין חיצוי מתיב רבה חזה ושוק ותרומת לחמי תודה נוהגין בבמה גדולה ואין נוהגין בבמה קטנה אימא נוהגין בזמן גדולה ואין נוהגין בזמן קטנה ופליגא דר"א וכו' ולפי גי' זו תבין פרש"י ז"ל ודוק ולפי גי' זו ופרש"י ז"ל הא דתנן במתני' ומה בין במת יחיד לבמת צבור סמיכה וכו' ומחיצה לדמים וכו' לפי איכא דאמר דסברי בזמן היתר הבמות אין חילוק בין זו לזו דאפי' קדשי גדולה והקריבן בגדולה אין חיצוי כפרש"י ז"ל צ"ל הא דתנן במתני' מה בין במת יחיד לבמת צבור היינו זמן במת יחיד וזמן במת צבור וזה דוחק גדול במתני' ולפ"ז כל החילוקים שנז' במתני' בזמן היתר הבמות לא נהג א' מהן אפילו בבמה גדולה וע"ק לי לאיכא דאמרי רבה אמאי שביק מתני' לאותוביה מינה וקא מותיב ליה מברייתא ומדברי התוס' בד"ה אין מנחה בבמה משמע דלא הוו גרסי אלא כגי' שלפנינו שכתבו דכ"ע מודו דבקדשי גדולה יש חיצוי ונ"ל הא דאמרינן לאיכא דאמרי דבזמן היתר הבמות אין חילוק בין זו לזו דאפי' קדשי גדולה והקריבן בגדולה אין חיצוי היינו דוקא בנדרים ונדבות הקריבין בשתיהן אין חילוק בין זו לזו אבל חובות שאין קריבין אלא בגדולה כל דיני זמן איסור הבמות נוהג בהן וזהו שדקדק רש"י ז"ל בלשונו הטהור שכתב אבל בזמן היתר הבמות אין חילוק בין זו לזו בדבר הקרב בשתיהן ר"ל הא דאמרן אין חילוק היינו בדבר הקרב בשתיהן דהיינו נדרים ונדבות אבל חובות שאין קרב בשתיהן אלא בבמה גדולה ודאי שיש חילוק ביניהן ומתני' הכי קתני מה בין במת יחיד לבמת צבור ר"ל מה בין נדרים ונדבות הקריבין בבמת יחיד לחובות הקריבין בבמת צבור וקתני סמיכה וכו' ולכך לא אותביה רבה אלא מברייתא דקתני חזה ושוק ותרומת לחמי תודה נוהגין בבמה גדולה ואין בבמה קטנה דאיירי בנדרים ונדבות ודוק:
שייך לעיל ד"ה ויהי כנוח הארון וכו' בדברי הימים בשלמה קומה ה' אלהים לנוחך וכו' הא דלא מייתי קרא דתהלים קומה ה' למנוחתך אתה וארון עוזך משום דרוצה להגיה קרוב לקרא דכתיב בש"ס ויהי כנוח הארון ולכך אייתי קרא דדברי הימים דכתיב לנוחך משא"כ קרא דתהלים דכתיב למנוחתך ולכך התוספות כשכתבו ה"מ להביא לא כתבו אלא קרא דויהי כנוח כפות וגו' א"נ ובנוחה יאמר שהלשון קרוב ללשון דקרא דכתיב בש"ס ודוק:
תוס' ד"ה ה"ג משכינהו גברי לגברא פי' לעיל וכו' כצ"ל:
ד"ה הקדישן בשעת היתר הבמות וכו' וכ"ת דאיצטריך משום חובות דאין קריבין בבמה או משום קרבנות צבור וכו' הא איכא לאו הבא מכלל עשה קשה הא איכא לאו גמור בהדיא לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום כפרש"י ז"ל לעיל ויש לומר דאה"נ הא דחובות יחיד אין קריבין בבמה איכא בהן לאו גמור אבל הא דקרבנות צבור אין קריבין בבמת יחיד ליכא בהו לאו גמור אלא הבא מכלל עשה לכך כתבו מילתא דשוייא בתרווייהו ודוק:
ד"ה אין מנחה בבמה וכו' דמאן דאית ליה אין מנחה בבמה היינו דלא קרבה כלל וכו' מזבח הנחשת שבנוב וגבעון אבל כולהו נהגו דכ"ע מודו וכו' כצ"ל: