אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף פז:

דף פז.

גמרא מאי לאו שקיבלו פסולים וכו' לפי פירש"י ז"ל ר' יוחנן פשט דמקדשים ליקרב לכתחילה וריש לקיש ס"ל דאין מקדשים אבל לפר"ת הוי איפכא והנה הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' פסולי המוקדשין סוף דין י"ט כתב וכלי שרת מקדשים דם הפיסול ליקרב והנה נראה דמפרש כפירש"י ז"ל ולכך פסק דמקדשים ליקרב כר' יוחנן דאי מפרש כר"ת א"כ פסק כריש לקיש ואמאי שבק ר' יוחנן ועבד כריש לקיש ועוד דרבינו ז"ל שם דין ז' כתב אבל קדשים שלנו וכו' או שקיבלו טמאים וזרקו את דמו ואי מפרש כפר"ת ופסק כריש לקיש הו"ל ליכתוב או שקיבלו טמאים או זרקו את דמו אבל קשה שהרי שם בסוף דין כ' כתב ואם אין דעתו למלאתן מקדשים להפסל אבל לא ליקרב וא"כ סותר מ"ש לעיל דמקדשים ליקרב והנה לזה י"ל דלא אמרינן מקדשים ליקרב אלא א"כ מלאים כדינן אבל אם הן חסרים אין מקדשים ליקרב אבל אכתי קשה ממ"ש בדין כ"א כלי שרת מקדשים שלא בזמנן להפסל אבל לא להקריב וזה סותר דבריו לעיל שכתב מקדשין להקריב וי"ל דלא אמרינן מקדשים להקריב אלא בזמנו אבל שלא בזמנו אין מקדשין אלא להפסל ואין אנו צריכין למה שחילק שם מרן הכ"מ ז"ל בין דם לשאר דברים והנה מרן הכ"מ ז"ל שם על מ"ש רבינו ז"ל וכלי שרת מקדשין דם הפסול ליקרב כתב בר"פ בתרא דכריתות תנן וכו' לר' יוסי אם כבר נשחט וקיבל הדם בכוס יזרק ופסק כר' יוסי דנימוקו עמו וזה אינו שהרי רבינו ז"ל שם בפ"ד דין י"ט פסק דלא כר' יוסי וכבר הקשה הל"מ ז"ל ע"ש ונ"ל אע"ג דרבנן פליגי התם אר' יוסי וס"ל דאין כלי שרת מקדשים את הפסול ליקרב אפ"ה פסק רבינו ז"ל כר' יוחנן דמקדשי' ליקרב משום דאיכא למימר דרבנן מודים לר' יוחנן דעד כאן לא קאמרי התם דאין מקדשים אלא משום דנמצא שהיה חולין ואין כלי שרת מקדשים חולין אבל הכא דהוי קדשים אלא דאירע בהן פיסול מודים רבנן דמקדשים להקריב ומצאתי להאי חילוק שכתבוהו התוס' ז"ל שם אבל אכתי קשה אי רבינו ז"ל מפרש כפירש"י ז"ל דר' יוחנן סבר דמקדשים להקריב א"כ איך מיישב הא דהקשו התוס' מפ"ק דמנחות דבעי מיניה ריש לקיש מר' יוחנן כלי שרת מהו שיקדשו פסולים לכתחילה להקריב ואמר ליה אין מקדשים ומשני אין מקדשים ליקרב אבל מקדשים ליפסל ש"מ דאין מקדשים ליקרב פשיטא ליה וי"ל דרבינו ז"ל מפרש לה לההיא בעיא דמנחות הכי דבעי אי כלי שרת מקדשים פסולים שלא בזמנן לכתחילה להקריב אי נמי דמפרש לה דבעי אי כלי שרת מקדשים חולין לכתחילה להקריב ולא הוי כעין בעיא דהכא כי היכי דלא תיקשי דר"י אדר' יוחנן ובזה מתישב מה שהקשו התוס' בשם רבינו חיים הא דקאמר התם אין מקדשים ליקרב אבל מקדשים ליפסל וכי לא היה יודע דמקדשים ליפסל הא מתני' היא בין לפירש"י בין לפר"ת דתנן כל הכלים מקדשים ובמ"ש ניחא דמתני' איירי בקדשים דהוו כדינן אלא דאירע בהן פיסול אבל התם איירי בחולין או בשלא בזמנו ולכך הוה מספקא ליה אי מקדשים ליפסל או אין מקדשים כלל ודוק אבל אכתי קשה כיון דרבינו ז"ל פסק דכלי שרת מקדשים דם הפיסול ליקרב א"כ ע"כ מתני' דקתני הלן והיוצא וכו' אם עלו לא ירדו דמשמע הא לכתחילה לא יעלו איירי כגון שישנן עתה בכלי חול דהו"ל כירדו כמ"ש התוס' וכן בנתערב בדם הפסולים דאמר ישפך לאמה וכן כל הני שהביאו התוס' כולהו איירי בעירן בכלי חול וא"כ אמאי לא אישתמיט בחד מינייהו ליכתוב רבינו ז"ל דאיירי שישנן עתה בכלי חול וצ"ע:

תוס' בד"ה אויר יש וכו' מיהו אין נראה לר"ח שהרי יש אויר מפסיק יותר מכדי אמה סובב וכו' ולא ניחא ליה מ"ש התוס' לעיל דף ס"ב ע"ב דקרקע לאו דוקא ודע דלא כתבו התוס' דחשיב מזבח אלא דוקא לאמה סובב אבל אמה יסוד לא חשיב מזבח אלא קרקע זהו שדקדק הר"ח בלשונו דקאמר שהרי יש אויר מפסיק יותר מכדי אמה סובב ולא קאמר יותר משתי אמות של סובב ויסוד ש"מ דאמה יסוד חשיב קרקע וכן מוכח נמי ממה שהקשו התוס' לקמן בדיבור שאחר זה שכתבו תימא מאי ק"ל הא אמרינן בפ' ק"ק שאם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה א' כשירה וא"כ אין כאן אויר מזבח ואי אמה יסוד חשיב מזבח הא איכא אויר מזבח ודוק:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה