חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף פד.
גמרא נסכים הבאים עם הזבח וכו' ומודה ר"ש דלא ירדו מ"כ בגש"ק וז"ל פי' וכי קתני מתני' דירדו דוקא כשיקדשו בכלי עם הזבח דלא אפשר לשהויינהו דהוו מפסלי בלינה קמ"ל דהני נמי באין עם הזבח נינהו בס"י עכ"מ:
תוס' בד"ה וחוץ למקומו תימא וכו' עיין לדבריהם פ' יוצא דופן דף מ' ע"ב מה שיישבו:
בא"ד וי"ל דהועיל וכו' לכך תרד דהא חסירה זריקה החשובה בה וכו' לפ"ז הא דדייק גמ' לעיל ראוי לו אין שאין ראוי לו לא למעוטי מאי וכו' הא דלא קאמר דבא למעוטי קדשים קלים ששחטן חוץ למקומן משום דהתם בפ' התודה פליג רבה וסבר דלא תרד ולפי איכא דאמרי רבה לא הדר ביה ע"ש ולכך לא קאמר הכא למעוטי הא ובזה מתיישב נמי מה שמקשים אהא שמחלקין התוס' לקמן בין חישב חוץ לירושלים לחוץ לקלעים דהכא איירי שחישב חוץ לקלעים ולכך לא ירד כיון דזה המקום ראוי לקדשים קלים לאכילת שלמים א"כ לפ"ז אמאי איצטריך למימר לקמן חוץ למקומו הואיל ואיתקש לחוץ לזמנו לימא חוץ למקומו הואיל וראוי לקדשים קלים לאכילת שלמים ולפי מ"ש ניחא משום דרבה פליג לכך איצטריך לומר הואיל ואיתקש לחוץ לזמנו ועוד י"ל לקושיא א' משום דלא פליגי התם אלא אליבא דר' יהודה אבל אליבא דר"מ דאית ליה לכ"ע קדש הלחם דסתם מתני' התם כותיה לא פליגי ומודים דלא ירדו כיון דלכ"ע קדש הלחם ולכך בעי לאוקמי סתם מתני' הכא דקתני ראוי לו אין שאין ראוי לו לא למעוטי קמצין שלא קדשו בכלי דאתיא אף לר"מ אבל אכתי קשה אמאי לא קאמר דבא למעוטי שחטן בדרום בקדשי קדשים דירדו לר' יהודה ואי משום ר"ש השתא נמי דקאמר למעוטי קמצין וכו' לא אתי כר"ש כמ"ש התוס' לעיל וצ"ע ודוק:
ד"ה זאת היא העולה וכו' אבל העולה קמא אתא לעולה ראשונה שבפינחס כדקאמר רבא וכו' בס' הברה"ז כתב מ"ש שבפינחס ט"ס ולהדיא פירש"י בפסחים דהעולה ראשונה הוא מ"ש בפ' צו את אהרן ע"ש עכ"ל ונ"ל דהאמת אתו אע"ג דהתוס' בס"פ הגוזל עצים דף קי"א וכן בפ' אמר להם הממונה דף ל"ד פירשו דהעולה עולה ראשונה שכתובה ראשונה לכל הקרבנות בפ' פינחס מ"מ נראה דהכא אזלי לשיטת רש"י ז"ל שפירש בפסחים העולה ראשונה האמורה תחילה לכל העולות והיינו עולת תמיד דפ' קרבנות דצו את אהרן דקרבן תמיד כתיב ברישא דאי אזלי לשיטתייהו מאי קאמרי אבל העולה קמא אתא לעולה ראשונה שבפינחס שהן דברים שאין להם שחר דהא העולה שפירשו שהיא לעולה ראשונה שבפנחס היינו העולה דכתיב בקרא דוערך עליה העולה דרש"י ז"ל מפרש וערך עליה העולה היינו עולה ראשונה הכתובה בפ' צו דהיינו זאת תורת העולה והתוס' מפרשו היינו עולה ראשונה הכתובה בפינחס א"כ לשיטתייהו מאי קאמרי העולה קמא דזאת תורת העולה אתא לעולה ראשונה שבפנחס דמאי שייטית דהעולה דזאת תורת העולה לעולה ראשונה שבפנחס אלא ודאי שבפנחס ט"ס כמ"ש הב"ז ודוק:
ד"ה פרט לנשחטה בלילה וכו' ר"ל משום וכו' ריבה חטאת וכו' ק"ק לפ"ז א"כ אמאי לא מימעיט ר"י שנכנס דמה לפנים שאם עלתה תרד מהאי קרא כמו שממעט שחטה בדרום ואפשר לומר לפי מה שפירשו שם רש"י והתוס' ז"ל שנכנס דמה לפנים היינו במחשבה שחישב בשחיטה להכניס דמה לפנים ע"ש לפ"ז איכא למימר דלא תרד משום דאתיא בק"ו מחוץ למקומו ודוק ושוב ראיתי בגש"ק שכתוב שם על הא דכתבו התוס' א"נ שחט בדרום כעין שחיטת חוץ היא כתוב שם וז"ל וכן נ"ל שיש טעם דאי לאו הכי מניין ליה לרבות מכל דבר רע יותר משאר פסולים ומה"ט איכא למימר דהיינו טעמא דמאן דבעי למימר ליה אפילו לר"ש ריב"א עכ"מ:
ד"ה הניתנין למעלה וכו' הו"ל למינקט נשחטה בלילה ונשפך דמה וכו' יש מקשים בלא זאת נמי מוכח דר"י פליג אניתנין דאי לא פליג כי היכי דפליגי רבה ורב יוסף אליבא דר"ש היה להם לפלוג אליבא דר"י ונ"ל דלא מצי לפלוגי אליבא דר"י ולימא רב יוסף אליביה אם עלו לא ירדו משום דמדמה ליה לניתנין למעלה שנתנן למטה דאדרבא לחומרא מדמינן דיש לדמותו לנשחטה בלילה ואתי מכ"ש ומה נשחטה בלילה דלא שחט בדרום קאמר ר"י דירדו כ"ש היכא דשחט בדרום דירדו כמ"ש התוס' שם ואי משום ניתנין למעלה שנתנן למטה ששינה מקומן ואפ"ה לא ירדו לר"י התם משום דר"י אזיל לטעמיה דאמר שלא במקומו במזבח כבמקומו דמי ודוק:
בא"ד אע"ג דלרב יוסף וכו' כיון דמודה וכו' כמו בקיבל פסולים וזרקו את דמן דקאמר בסמוך דלא פליג ר"י וכו' ר"ל דמייתו ראיה אפילו לדעת רבה צ"ל כן גבי קיבלו פסולים דקאמר דלא פליג ר"י אף ע"ג דלא מודה לר"ש אלא בהנך דחזו ור"ש אית ליה אפילו בהנך דלא חזו לא ירדו אלא ע"כ לומר כיון דמודה בהנך דחזו שייך שפיר לומר דלא פליג ר"י וחזרו ודחו ראיה זו דלרבה אה"נ דמודה ר"ש בהנך דלא חזו דירדו ודוק: