חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף פב:
גמרא ולא תהא מחשבה פוסלת בחוץ מק"ו וכו' והא דכתיב ביום השלישי לא דרשינן ליה למקום משולש דנשמע מינה מחשבה פוסלת בחוץ אלא דקרא איירי במחשבת חוץ לזמנו כפשטיה ודוק:
שם בשר הנכנס לפנים וכו' ומה במקום וכו' קשה הא איכא למפרך מה לבשר היוצא לחוץ פסול שכן מחשבה פוסלת בחוץ תאמר בבשר הנכנס לפנים שאין מחשבה פוסלת בפנים ודוק:
שם אלא אמר רבא כל מידי דחשיב עליה לפני ולפנים לא תיפסול בהיכל הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' פסולי המוקדשין סוף דין י"ג השמיט זה ותמה עליו הלח"מ ז"ל שם אמאי השמיטו ונ"ל שטעמו של רבינו ז"ל הוא משום דסבר רבא לא איצטריך להאי אוקמתא אלא לדעת ר"א דס"ל נכנס לכפר אע"פ שלא כיפר פסול ולכך קשיא ליה כיון דאיפסיל בהיכל לפני ולפנים מאי בעי אבל לדעת ר"ש דס"ל עד שיכפר לק"מ דמשכחת לה כגון שנכנס להיכל ולא כיפר דלא איפסיל בהיכל ונכנס לפני ולפנים וכיפר וכן לדעת ר' יהודה דמחלק בין שוגג למזיד נמי משכחת לה כגון שנכנס להיכל שוגג דלא איפסיל בהיכל ונכנס לפני ולפנים מזיד וכיון דהרמב"ם ז"ל שם פסק כר' יהודה דמחלק בין שוגג למזיד לכך השמיט להאי אוקמתא ועוד איכא למימר דלא איצטריך רבא להאי אוקמתא אלא משום דאיבעיא ליה הני בעיי דלקמן ולא איפשיטא ליה אבל להרמב"ם ז"ל דאיפשיטא ליה כל הני בעיי כמ"ש שם לא קשיא הא כיון דאיפסיל בהיכל לפני ולפנים מאי בעי דאיצטריך לפר העלם דבר ושעיר ע"ז דלא איפסלו בהיכל דזה מקומן הוא אי נמי לפר ושעיר יום הכפורים שהיזה מדמן על הבדים והוציא להיכל וחזר והכניסן דלא איפסלו בהיכל ודוק:
שם בעי רבא פר העלם דבר וכו' פר ושעיר יוה"כ וכו' או דילמא הואיל ונפק נפק הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' פסולי המוקדשין דין י"ד כתב פר העלם וכו' וחזר והכניסו וכו' כיון שיצא יצא וכתב עליו הראב"ד ז"ל פר העלם וכו' עד שכיון שיצא יצא א"א אני איני סובר כפירושו כי הסוגיא שלו דומה דמשום יציאה הוא הפסול וכו' ע"ש ר"ל דמשמע מדברי רבינו ז"ל שמפרש הבעיות כך שהפיסול הוא משום יציאה דאיירי שהכניס מדמן של פר ושעיר של יוה"כ לקדש הקדשים להזות מהן על הבדים והיזה מהן מקצת הזאות ולא גמר הזאותיו והוציאו להיכל וחזר והכניסו לקדש הקדשים כדי לגמור הזאותיו על בין הבדים נפסל ואין יכול לגמור הזאותיו על הבדים כיון שיצא יצא ונפסל ביציאה להיכל שאין זה מקומו וכן אם גמר הזאות שבקדש הקדשים על הבדים והוציאו להיכל כדי להזות על הפרכת והיזה מקצת הזאות על הפרכת ולא גמר כל ההזאות והוציא חוץ להיכל וחזר והכניס להיכל כדי לגמור ההזאות על הפרכת אינו יכול לגמור ההזאות על הפרוכת שכיון שיצא הדם חוץ למקומו דהיינו חוץ להיכל נפסל ביציאה מן ההיכל ולכך השיגו הראב"ד ז"ל שאינו סובר כפירושו כי הסוגיא שלו דומה דמשום יציאה הוא הפיסול (זה ענין) [והענין] אינו כן אלא משום ביאת פנים הילכך צריך לפרש הבעיא וכו' והוא כפירש"י ובאמת שהסוגיא אינה סובלת פי' הרמב"ם ז"ל ודוק עוד כתב שם מרן הכ"מ ז"ל בשם מוהרי"ק ז"ל שיש לתמוה על רבינו שהיה לו לכתוב בבבא השלישית לא יעשה מספק וכו' מ"מ הו"ל לכתוב ספק וכו' ואפשר דסבר רבינו ז"ל דרבא הוא דאסקא בתיקו ומיהו הגמרא משמע התם דלא מספקא ליה וכן נראה שם בברייתא דר' יוסי הגלילי גם פ' טבול יום נראה כן גבי חטאת אהרן שמא בחוץ היתה בקדש היתה וקדש היינו היכל משמע שכל שיצא מן ההיכל נפסלה עכ"ל הנה מ"ש ומיהו גמרא משמע התם דלא מספקא ליה לא ידעתי מהיכא משמע גם מ"ש וכן נראה שם בברייתא דר"י הגלילי גם זה לא ידעתי מהיכא ואפשר ממה שאמר מקום שאין מחשבה פוסלת בפנים אינו דין שלא יפסול דם שבפנים את שבחוץ מדקרי לחוץ להיכל בחוץ ש"מ שאם דם הנכנס להיכל חזר ויצא שם חוץ להיכל נפסלת כיון שנקרא חוץ ואין זה מספיק עוד מ"ש גם פ' טבול יום נראה כן גבי חטאת אהרן וכו' ג"כ לא ידענא מאי קאמר דהא חטאת הנשרפת היה שעיר של ר"ח כדאיתא שם פ' טבול יום דף ק"א ע"ב וא"כ מה שאמר בקדש היתה היינו בעזרה שהרי חטאת ר"ח חטאת חיצונה היא ואינה נכנסת להיכל וא"כ מה שאמר בחוץ היתה היינו חוץ לעזרה וא"כ מהיכא משמע שכל שיצא מן ההיכל נפסלה וצ"ע: