חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף פ:
רש"י ד"ה הניתנין למעלה וכו' קס"ד דם חטאת בדם עולה הס"ד האי קס"ד נפל באוקמתא דרבא דאוקי פלוגתייהו בכוסות ודוק:
תוס' ד"ה הכא במאי (קסקינן) [חק נתן: עסקינן] ברובא עליונים וכו' לא מצי לאוקמא ברובא תחתונים ויהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד וכו' לא ידענא מאי קא מרווחי (בהדי) [לוח הטעיות חק נתן: בהכי] כיון דרובא יהיב למעלה למה מוקמינן ברובא תחתונים עדיף טפי לאוקמא ברובא עליונים ועוד דאפילו במחצה על מחצה לא מצי לאוקמי משום דלא מתרץ ליה הא דמתני והתחתונים עלו לו לא לשם שיריים משום שמא כל דם חטאת למעלה ולא לשם התחלת עולה שמא כל דם עולה למעלה כפרש"י כל שכן אי מוקי ברובא תחתונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד דאיכא למימר שמא כל דם חטאת למעלה וליכא שירים כיון דדם חטאת מיעוטא הוא והוא נתן למעלה שיעור תחתונים דהוי רובא ועוד ולשם התחלת עולה נמי אינו עולה שמא כל דם עולה למעלה כיון דיהיב שיעור תחתונים ועוד למעלה לכן נ"ל דטעות נפל בדבריהם וצ"ל לא מצי לאוקמא ברובא תחתונים ויהיב למטה שיעור עליונים ועוד וכו' ור"ל דהשתא מרווחי הא דקתני והתחתונים עלו לו הוא לשם התחלת עולה כפשט הלשון כיון דיהיב למטה שיעור עליונים ועוד והא דקתני יתן למעלה הוא כדי להקדים מצות חטאת וה"ה דה"מ לאקשויי לאוקמא במחצה עליונים ומחצה תחתונים אלא לישנא דהש"ס נקטי ומיתרצי דאי רובא תחתונים לא היה אומר ר"א יתן למעלה ר"ל כיון דרובא תחתונים איך יתן למעלה שמא של תחתונים היא כיון דלית ליה בילה ואין כשר אלא עולה ולא אמרינן רואין כיון דאין בילה שמא כולו של עולה הוא ולא אמרינן רואין אלא היכא שמעורב עמו דם ראוי כמ"ש התוס' לעיל ולא היה לו לומר אלא יתן למטה (להד) [חק נתן: לבד] אבל השתא דמוקי ברובא עליונים שפיר קאמר יתן למעלה דהיינו שיעור תחתונים ועוד ויצא ידי חטאת ויחזור ויתן למטה ועלו לו ממ"נ אי לשירים של חטאת אי להתחלת עולה ודוק:
ד"ה למטה ולא נמלך וכו' נראה דגרסינן ויחזור ויתן למטה מדמסיק וכו' ר"ל דגרסינן הכי נתן למטה ולא נמלך ר"א אומר יחזור ויתן למעלה ויחזור ויתן למטה והתחתונים וכו' וההכרח דגרסינן הכי הוא מדמסיק עלו לו לשם שירים דמה שנתן למטה קודם נתינתו למעלה פשיטא דאין עולה לשם שירים דאין שירים אלא לאחר הזאה ודוק:
ד"ה מתן ד' במתן א' וכו' אמאי יתן במתן א' לר' יהושע הא רבנן סברי ישפך לאמה וכו' ר"ל דרבנן דר"א הוא ר' יהושע בר פלוגתיה דר"א ודוק:
ד"ה כגון שנתערבו אחת באחת וכו' א"כ מאי קא משני שנתערבו אחת באחת ר"ל כיון דצריך לשייר משני הדמים א"כ אכתי איכא למימר מה שנתן היה אחד מהן והשירים מן השני וק"ל:
בא"ד ועוד לימא דיהיב למעלה שיעור האחד ועוד אמאי לא פריך וכו' כצ"ל ר"ל דאי משום האי חששא דילמא מה שנתן היה אחד מהן לימא דיהיב למעלה שיעור האחד ועוד דהשתא נותן בודאי משניהן כיון דנתן שיעור האחד ועוד וק"ל: