חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף ע:
רש"י בד"ה ואפי' באווזין דלאו בני מזבח הן וכו' מ"כ בגליון גש"ק בשם רש"י ז"ל כו' וז"ל ואפי' באווזין ותרנגולין דלא חזו למזבח הואיל ואיכא מליקה בשום עוף דגמרינן מטריפה ששוה בכל אף נבילה והא דתנן שנסמית עינה שנקטעה רגלה וכו' מטמאה בבית הבליעה דלא כר"מ עכ"מ עוד מ"כ שם וז"ל הר"ף בתוספותיו ואפילו אווזין ותרנגולין ור"ל אפילו לא הקדישן דהא לא שייך בהו שום קדושת הגוף דהא אם עלו ירדו כיון דלאו בני קרבן נינהו כלל ומ"מ מליקתן מטהרת והואיל ואיכא מליקה בשום עוף דגמרי' מטריפה דשוה בכל וכו' וכן משמע במסכת טהרות דקתני י"ג דבר בנבלת עוף טהור וכו' וקתני סיפא ר"מ אומר מליקתה ושחיטתה מטהרת טריפתה משמע בכל העופות דומיא דרישא ודומיא דשחיטה אע"ג דלא קדשינהו עכ"מ והוא חולק על פרש"י שכתב ובלבד שיהיו קדשים בפנים ונ"ל דרש"י ז"ל טעמו ונימוקו עמו משום דאי אמרינן הא דמכשיר מליקה באווזין הוא אפילו לא הוו קדשים או אפילו בחוץ א"כ תק"ל מתני' דלעיל דקתני מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ מטמאים בבית הבליעה וליכא למימר דמתני' לאו ר"מ היא דהא קתני מלק תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן מטמאים ולא עדיפי אווזין מהן וכן קתני יבשה גפה ונסמית עינה ונקטעה רגליה מטמאים והכא קאמר ר"א דמכשיר ר"מ אף בבעלי מומין וע"כ בעלי מומין דקאמר היינו מחוסר אבר דאי בדוקין שבעין אין תמות וזכרות בעוף וא"כ ע"כ מתני' דלא כר"מ וכמ"ש בשם רש"י כ"י הא ליתא אע"ג דסיפא לאו ר"מ רישא דקתני מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ ע"כ אתיא אפילו כר"מ מדקתני בברייתא דלעיל דף ס"ט ע"א ת"ר יכול תהא מליקה שהיא לפנים מטמאה בגדים וכו' ת"ל טריפה וכו' הביא המולק קדשים בחוץ ומולק חולין בין בפנים בין בחוץ וכו' מטמאים בגדים בבית הבליעה ופרש"י ז"ל דהאי מתוקמא כר"מ דאית ליה שחיטת עוף טהור מטהרת טריפתו מטומאתו וכו' הילכך משום הכי דלא תיקשי ברייתא דלעיל אר"א לכך מפרש רש"י שיהיו קדשים בפנים והשתא לא תיקשי ברייתא דלעיל דהתם מיירי דלא אקדשינהו או דעביד להו בחוץ דלא מכשרינן עד דאיכא תרתי דאקדשינהו ועבדינהו בפנים ודוק:
ד"ה ת"ל כל חלב דסמיך ליה כי כל אוכל חלב וכו' נ"א ת"ל כל חלב דכתיב לעיל מיניה כל חלב שור וכשב וגו':
תוס' בד"ה אבל עז וכו' בגליון גמ' של קלף מ"כ וז"ל לאו משום דשני מינין הן דלעולם לא יהיו ב' מינין רק היכא דבלשון המקרא ב' מינין הן הר"ף עכ"מ:
בא"ד וק' משילהי אותו ואת בנו עכ"ל עיינתי שם בפ' אותו ואת בנו דף ס"ב ע"א ולא מצאתי ריח קשיא להאי סוגיא ע"ש לכך נ"ל שצריך למוחקו וכן ראיתי בדפוס חדש שעשו לו סוגר:
הדרן עלך פרק חטאת העוף
פרק שמיני
רש"י בד"ה כל הזבחים וכו' חמש חטאות מתות ולד חטאת תמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ושכיפרו בעליה שאבדה ונמצאת ושעברה שנתה כצ"ל:
תוס' בד"ה כל הזבחים וכו' וא"ת תנינא וכו' ומשני צריכה ר"ל וההיא צריכה לא אתיא להאי קושיא וק"ל:
בא"ד אבל זבחים וכו' אימא לא נפסידנהו לכולהו ומסיים התי"ט ואי מהכא ה"א דוקא בבהמה הוה ב"ח חשוב ולא בטיל אבל עוף לא חשיב ובטיל צריכה נ"ל עכ"ל:
ד"ה אפילו א' בריבוא וכו' אבל בשוורים אותן שיש לתלות בהן שהרגו חייבין וכו' ע"ש בפ' הנשרפין למהרש"ל ומהרש"א ז"ל:
בא"ד וא"ת אמאי תנן ימותו וכו' ובסיפא אמרינן ברובע ונרבע ירעו ולכשיסתאבו יפדם וישחטם ויאכלם מטעמא דפריש מרובא פריש הא דקאמר ולכשיסתאבו וכו' קאי ארישא אבל אסיפא לא צריכין לטעם דפריש וכו' דהא כולן מותרין להדיוט וק"ל: