חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף ע.
תוס' בד"ה אלא לאיתויי וכו' אדרבא משום דדמיא לטמאה איצטריך קרא לאיתויי ומאי פריך נמי וכו' מ"כ בגליון גש"ק וז"ל ולריצב"א נראה לקיים גי' (הקושיא) [לוח הטעיות חק נתן: הקונטריס] וה"פ מ"ש טמאה כלומר כיון דמסברא דמפקינן טמאה מינה שייכא גם בחיה א"כ נמעטי' לחיה מהיכא דממעטינן טמאה והאי טריפה נוקמיה לדרשא אחריתי ועוד הא כתיב ואכל לא תאכלהו כלומר אם תשיבני דהיא הנותנת דלכך איצטריך לאיתויי חיה משום דס"ד למעוטי דומיא דטמאה אכתי קשה דהא כתיב ואכל לא תאכלהו בסיפיה דהאי קרא ואם כל עיקר טריפה נכתבה משום חיה א"כ לא מצי קאי עלה ואכל לא תאכלהו דהא חלב חיה מותר אבל אין לפרש דמכח ברייתא דלקמן דדרשינן ליה למעוטי חלב חיה דא"כ היה לו להביא הברייתא גופה אלא ודאי אכתי לא ידע לה ופריך ממשמעותיה דקרא כדפי' הר"ף עכ"מ:
ד"ה מה טמאה וכו' חיה תוכיח ק"ל לפ"ז א"כ מאי פריך בסמוך מאי איכא למילף טריפה מטמאה טמאה לא היתה לה שעת הכושר וכו' נימא חיה תוכיח שהיתה לה שעת הכושר וע"ק איך נימא חיה תוכיח הא איכא למפרך מה לחיה שכן חלבה טמא אפי' כשאינה טריפה תאמר בבהמה טהורה שחלבה טהור כשאינה טריפה ונ"ל דטעות וחסרון נפל בדבריהם וכצ"ל מה טמאה חלבה טמא תימא מה לטמאה שכן אין שחיטה מטהרתה תאמר לטריפה וכי תימא חיה תוכיח איכא למפרך מה לחיה שכן חלבה טמא אפילו כשאינה טריפה תאמר בבהמה טהורה שחלבה טהור כשאינה טריפה ודוק נ"ל ואם שגיתי אתי תלין משוגתי:
ד"ה לשיעור אכילה בכזית אפשר כר"י נמי אית לית וכו' ר"ל דק"ל אמאי לא פריך ור' יהודה שיעור אכילה בכזית מנ"ל לכך כתבו אפשר דר"י וכו' וק"ל: