חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף סח:
גמרא ולאו כל שכן הוא קדשי בדק הבית הויא עבודה קדשי מזבח מיבעיא כצ"ל ועיין מ"ש בחידושי למנחות פ"ק דף ו' ע"ב:
שם תנן כל הפסולים וכו' בשלמא לר' יוחנן כל לאיתויי זר וכו' אינו ר"ל דדייק מתיבת כל דא"כ מאי משני לאיתויי שמאל וכו' דאכתי ק' מהבבא עצמה דקתני כל הפסולים שמלקו וכו' דליכא למימר דהפסולים דקתני היינו שאר פסולים כגון אונן וערל דהא פרש"י לעיל הא דקאמר רב זר ה"ה לאונן וערל וכל הפסולים אלא מכל הבבא קא דייק דקתני כל הפסולין שמלקו וכו' דבאיזה פסולים איירי אם לא זר וכיוצא בו ודוק:
שם ת"ש זה הכלל וכו' בשלמא לר' יוחנן כל לאיתויי זר איכא למידק לר' יוחנן נמי אמאי איצטריך האי כללא לאיתויי זר הא כבר שמעינן ליה מכללא דרישא וי"ל כדי שלא תפרש כללא דרישא לאיתויי שמאל ולילה ותנא והדר מפרש כדאוקי רב לכך איצטריך כללא דסיפא ודוק:
תוס' ד"ה ושנסמת וכו' וי"ל וכו' א"נ ה"א דכיון וכו' אישתרי אפילו מחוסר אבר ק"ל להאי תירוצא דא"כ מכל החי למאי אתא דליכא למימר דאתא לבני נח דוקא דמי איכא מידי דלבני נח אסור ולישראל שרי וליכא למימר דמוקמינן ליה דוקא בבהמה דא"כ היינו אי נמי דמיתרצי אח"כ לכך נראה דכוליה חד תירוצא הוא והא דכתבו אח"כ א"נ יש למחוק וכצ"ל אישתרי אפילו מחוסר אבר והוה מוקמינן מכל החי וכו' וכ"ה דבריהם בפ"ק דקידושין דף כ"ד ע"ב ע"ש וכן ראיתי בספר צ"ק שהגיה כן:
ד"ה אמר רב שמאל וכו' דכיון דאירע פיסול במליקה כמו דחנקינון דמי וכו' כצ"ל:
בא"ד בהג"ה והא דר' יהודה בעצמו אומר מפני מה לן בדם וכו' ר"ל דק"ל אמאי יליף בנין אב לן בדם דכשר מלן באימורין והדר יליף בבנין אב לן באימורין מלן בבשר ואמאי לא כייל להו ולימא הכי לן בדם ובאימורין כשר שהרי לן בבשר כשר ותירצו דאתא לאורויי לן דשאר עבודות שפיר ילפינן שלא בהכשירו מהכשירו כגון הא דלן באימורין כשר שהרי לן בבשר כשר אע"ג דהוי שלא בהכשירו מהכשירו כיון דסמיך אריבוייא כדאיתא התם בפ' המזבח מקדש דף פ"ד ע"ב אבל עבודת דם לא יליף משאר עבודות שלא בהכשירו מהכשירו ולכך לא יליף לן בדם כשר שהרי לן בבשר כשר אלא יליף מלן באימורין דהוי נמי שלא בהכשירו ולכך קאמר ר' יהודה ירדו בשלשה דמכשיר ר"ש דר"ש אינו חושש כיון דמשכח הכשירה בשום מקום אבל עבודת דם מעבודת דם שפיר יליף ר' יהודה שלא בהכשירו מהכשירו ולהכי שלמעלה ושלמטה שבפנים שבחוץ לא ירד ודוק וע"ש בפ' המזבח מקדש דף פ"ד ע"ב בתוס' בהגהה:
בא"ד וכמדומה לי שכן פי' לנו רבינו הקדוש נ"ע ולא כמו שבפנים ר"ל שפירש לנו כל שפסולו בקדש היינו כל שפיסולו כשר בעלמא בקדש ולא כמו שפי' התוס' שבפנים דהיינו שנפסל משנשחט ונתקדש בקדושת כלי וק"ל:
בא"ד ומלקה פסול דקאמר בסמוך אין מטמאה אין נ"ל לפרש בעל מום דלא אשכחן כהן בעל מום שכשר לעבודה ואפילו בבמה כדמוכח לעיל וכו' כצ"ל נ"ל:
בא"ד ונשפך דמה מן הצואר דלא ירדו ר"ל דק"ל אמאי לא ירדו הא לא אשכחן להו הכשירה בעלמא והא דהקשו מנשפך מן הצואר ולא הקשו מנשפך מן הכלי משום דנתקדש בכלי ולכך לא ירדו הילכך לא הקשו אלא מנשפך מן הצואר ותירצו משום דכבר נעשית כל השחיטה כהוגן יש מקשים לפ"ז א"כ אמאי איצטריך לטעמא אחרינא בלן בדם דכשר משום דלן באימורין כשר תיפוק ליה משום דכבר נעשית כל השחיטה כהוגן ונ"ל דלק"מ דהכא מקשו התוס' אליבא דר"ש דסבר נשפך דמה לא תרד אמאי לא תרד כיון דלא אשכחן ליה הכשירה בעלמא ותירצו אליבא דר"ש משום דכבר נעשית כל השחיטה כהוגן אבל ר' יהודה לא ס"ל האי טעמא וקושטא הוא דתרד ולכך בלן בדם דכשר איצטריך לטעמא משום דלן באימורין כשר דהאי טעמא ר' יהודה הוא דקאמר ליה כדאיתא בפ' המזבח מקדש דף ס"ד ע"ב ודוק:
ד"ה וכי תימא מבמה וכו' מיהו עבודת הדם לא יליף ר' יהודה וכו' ר"ל דק"ל כיון דאזאת תורת העולה סמיך דמרבי כל דבר שיש לו הכשיר א"כ מליקת זר נמי נרבי מזאת תורת העולה כיון דיש לו הכשר בבמה וע"ז תירצו דעבודת דם לא יליף ר' יהודה מבמה דהא ממעט נשחטה בלילה ויצא דמה וכו' דבעבודת דם לא יליף שלא בהכשירו מהכשירו דבמה אלא דוקא מעבודת פנים ודם מדם כמ"ש לעיל בהג"ה והא דתניא מנין ליוצא שאם עלה לא ירד וכו' היינו יוצא דאימורין כמו שפירש"י בפ' המזבח מקדש דף פ"ד ע"ב אבל ק"ל לר"ש דלא ממעט נשחטה ויצא דמה וסבר דכולהו אם עלו לא ירדו א"כ אמאי לא מרבה מליקת זר כיון דיש לו הכשר בבמה כמו שמרבה שמאל ולילה משום שיש להן הכשר ואין לומר דאה"נ דר"ש מרבה והאי סוגיא אליבא דר' יהודה דהא כתבו התוס' לעיל דכולה סוגיא אליבא דר"ש וכן מוכח מדבריהם הכא וליכא למימר דלא מרבה ר"ש דבר שיש לו הכשר אלא דוקא שיש לו הכשר במקדש אבל לא בבמה דא"כ מאי מקשה גמ' הכא ומבמה לא יליף והתניא מנין ליוצא וכו' הא קושטא הוא דר"ש לא יליף מבמה וההיא ברייתא ר' יהודה היא ועוד אי ר"ש לא יליף מבכשר דבמה א"כ מנ"ל ליוצא בין דדם בין דאימורין שאם עלה לא ירד הא לית ליה הכשר במקדש והנה לזה י"ל דאע"ג דר"ש לא יליף מבמה מ"מ טעמא דיוצא לא ירד משום דהוה פיסולו בקדש שנתקדש בכלי אבל שמאל ולילה דלא הוה פיסולו בקדש שלא נתקדש בכלי כמ"ש התוס' לעיל משום הכי בעי לאשכוחי בהו דאית להו הכשר בעלמא ולקושיא ראשונה י"ל דהכי המשך הסוגיא דמקשה (וכתב) [לוח הטעיות חק נתן: וכ"ת] מבמה לא יליף והתניא מנין ליוצא וכו' ואי ר' יהודה דמחמיר יליף מבמה כ"ש ר"ש ומשני ר' יהודה אזאת תורת העולה סמיך דמרבה כל דבר שיש לו הכשר אפילו בבמה אבל עבודת דם לא יליף דהא ממעט נשחטה בלילה ויצא דמה והה"נ לר"ש אע"ג דמרבה נשחטה בלילה ויצא דמה התם משום דפיסולו בקדש דנתקדש בכלי אבל מליקת זר דלא נתקדש בכלי דלא הויא אלא ביד לא חשיב פיסולו בקדש ולכך לא יליף וכה"ג כתבו התוס' לקמן ד"ה אין קידוש כלי שרת ודוק:
ד"ה אלא לרב וכו' דהא מק"ו אתו מליקת לילה דלר' יהודה תרד אינה מטמאה וכו' ר"ל אינה מטמאה לר"ש ודוק: