חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף סח.
רש"י ד"ה ה"ג שחט חולין וכו' וכן בעוף קדשים אין שחיטה בכל מקום פי' בין בפנים בין בחוץ וק"ל:
תוס' ד"ה מלק בשמאל וכו' והיינו בשחיטת דרום וכו' כצ"ל ור"ל דשינוי מקום הוי בשחיטת דרום וק"ל:
הנה הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות פסולי המוקדשין דין ז' כתב דקדשי קדשים שנשחטו בדרום וכו' אם עלו לראש המזבח לא ירדו ותמה עליו שם מרן הכ"מ דבריש מעילה גבי קדשי קדשים ששחטן בדרום אליבא דר"י לא תיבעי לך דכ"ע ל"פ שאם עלו ירדו וכו' ורבינו שפסק כר"י הו"ל לפסוק שאם עלו ירדו וכתב ושמא נוסחא אחרת היתה לרבינו בזה ע"ש ונ"ל דטעמו משום דסתם מתני' קתני וכולן אין מטמאין בבית הבליעה ופסקה רבינו שם בפ' ז' דין ט' והיינו דשחיטת דרום כמ"ש התוס' ואי אמרינן דשחיטת דרום תרד לר"י א"כ ע"כ מתני' ר"ש היא כמ"ש התוס' וא"כ קשיא הילכתא אהילכתא דקי"ל הלכה כר"י וקי"ל הלכה כסתם מתני' ואע"ג שהתוס' כתבו דמודה ר"י בעוף וכו' ורבינו יסבור כן כמו שעתיד לבאר בע"ה מ"מ בשחיטת דרום לא יסבור רבינו כן משום דלא אשכחן מיעוט רביעי בבהמה לשחיטת דרום כמו שהקשו התוס' לקמן פ' המזבח מקדש דף פ"ד ד"ה פרט לנשחטה בלילה ומה שתירצו דמכל דבר רע נפקא לא ניחא לרבינו לומר כן משום דקרא לא אתא אלא ללאו ועוד מנין לו לרבות מכל דבר רע יותר משאר פסולים כמ"ש שם בשם ריב"א גם מה שתירצו א"נ שחט בדרום כעין שחיטת חוץ היא גם זה לא ניחא לרבינו דא"כ שינוי מקום מליקה הוי כעין שחיטת חוץ ואמאי אינו מטמא בבית הבליעה ואם עלה לא ירד אלא ש"מ דשינוי מקום שחיטה ושינוי מקום מליקה לא הוי כעין שחיטת חוץ ועוד ק"ל לרבינו מהא דאיתא לקמן פ' המזבח מקדש דף פ"ג דקתני מתני' המזבח מקדש את הראוי לו ודייק גמ' ראוי לו אין שאין ראוי לו לא למעוטי מאי וקאמר למעוטי קמצין שלא קדשו בכלי ואמאי לא קאמר דאתא למעוטי שחטן בדרום בקדשי קדשים דירדו לר"י ואי משום ר"ש השתא נמי דקאמר למעוטי קמצין וכו' לא אתי כר"ש כמ"ש התוס' שם אלא ש"מ אף לר"י לא ירדו ועוד דלא אשכחן בפ' המזבח מקדש לא במתני' ולא בברייתא דפליגי אלא בהנך תלת דוקא ע"ש ולכן מכל אלו ההכרחים גריס רבינו בריש מעילה הכי איבעיא להו אי עלו מהו שירדו רבה אמר אם עלו ירדו רב יוסף אמר אם עלו לא ירדו דהוי כניתנין למטה שנתנן למעלה וכו' ורבה אמר לך ע"כ לא קאמרי אלא בניתנין למטה וכו' ולעולם דשחטן וכו' ולפי גירסא זו הבעיא היא בין לר"י בין לר"ש דשוין הם בזה ולהאי גירסא ניחא דל"ק מה שהקשו התוס' לקמן פ' המזבח מקדש דף פ"ד ע"א ד"ה הניתנין למעלה ע"ש ודוק נ"ל:
בא"ד א"נ מודה ר"י בעוף דכל שפיסולו בקדש אם עלה לא ירד וכו' הנה הרמב"ם ז"ל בריש פ"ז מהל' פסולי המוקדשין כתב וכן אם מלק בלילה וכו' אינם כנבילה וא"כ צ"ל דס"ל אם עלה לא ירד ושם בפ' ג' דין ז' פסק גבי בהמת קדשים שנשחט בלילה אם עלתה תרד כר"י וצ"ל דס"ל כהאי תירוץ שני של התוס' דמודה ר"י בעוף דכל שפיסולו בקדש אם עלה לא ירד וכן הא דאמרינן לקמן דף ס"ט ע"א מלקה זר וכו' אין מטמאין בית הבליעה ס"ל דאתיא נמי כר"י שהרי פסק כן בריש פ"ז כל הפסולים לעבודה שמלקו וכו' אינו כנבילת העוף וכו' ודלא כהתוס' שכתבו דההיא לר"ש אבל לר"י תרד כמו לילה וכו' דעבודת דם לא יליף ר"י מבמה דרבינו ס"ל דדוקא בבהמה הוא דלא יליף ר"י מבמה משום דאיכא מיעוטי אבל בעוף יליף שפיר ודוק:
בא"ד מלק בשמאל פסל ורבי שמעון מכשיר כצ"ל: