אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף סז:

דף סז.

רש"י ד"ה חטאת ועולה וסתומה ומפורשת עשה כולן וכו' ומתחלקת ביניהן ה"ג לה במסכת קינין וכו' ר"ל דגרסינן וסתומה בוי"ו ובשלש קינין מיירי לאפוקי מגי' רבינו אברהם שהביא המפרש שם בקינין דגריס סתומה בלא וי"ו ובשני קינין מיירי ע"ש פירושו גם מדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות ובחיבור נראה דגריס כן בלא וי"ו ומפרש חטאת ועולה הן של מפורשת ולעולם לא איירי אלא בשני קינין ונראה דהכריחם הוא מה שהקשו התוס' ודוק:

תוס' ד"ה בתרי גברי וכו' פי' כל קן קן עומד בפני עצמו ולא שעשה מכל א' חציו למעלה וחציו למטה וכו' ר"ל דאי מכל קן קן עשה חציו למעלה וחציו למטה כולן כשירים כיון דקן סתומה היא דהתוס' ס"ל שלא נתערבו אלא הקינין דלא ידעינן איזה קן לזו ואיזה קן לזו אבל הפרידין לא נתערבו שפרידי כל קן וקן במקומן הן עומדי' וא"כ אי עשה מכל קן וקן חציו למעלה וחציו למטה כולן כשרים אלא ע"כ שלש קינין שלימים עשה למעלה ושלש קינין שלמים עשה למטה ולכך למעלה מחצה כשר עולות ומחצה פסול חטאות ולמטה מחצה כשר חטאות ומחצה פסול עולות וק"ל:

בא"ד ומתכשרי לה לכל הפחות מ"ב חטאות ומ"ב עולות עכ"ל ר"ל דהוי בין הכל מ"ב קינין דלא מיתכשרי לה מכל המאה קינין אלא מ"ב קינין משום דהתוס' אזלי לשיטתייהו דס"ל דכל קן וקן עומד בפני עצמו כמ"ש לעיל כיון שעשה קינין שלימים למעלה וקינין שלימים למטה לא מיתכשרי אלא חציין את של מעלה מחצה כשר עולות ומחצה פסול חטאות ואת שלמטה מחצה כשר חטאות ומחצה פסול עולות ודוק והנה פשוטה דמתניתין דקתני המרובה כשר משמע המרובה כולו כשר דהיינו מאה קינין כולן כשירים ועוד נראה דהאי מתני' נמי איירי שנתערבו הפרידין דומיא דמתניתין דפ"ק דע"כ איירי שנתערבו הפרידין כמו שעתיד לבאר בסייעתא דשמיא כיון דהאי מתני' דקתני בד"א בכהן הנמלך וכו' אמתני' דפ"ק קאי ממילא יש לפרשה דומיא דידה ויבא הכל על נכון וזה החלי וה' יעזור לי תנן בפ"ק דקינין חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה וכו' בד"א בחובה ובנדבה אבל בחובה שנתערבה זו בזו אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו שלש לזו ושלש לזו מחצה כשר ומחצה פסול אחת לזו ושתים לזו ושלש לזו ועשר לזו ומאה לזו המועט כשר ע"כ האי נתערבו אין לפרש שנתערבו הקינין ר"ל קיני לאה עם קיני רחל ולא ידעינן איזה הן קיני לאה ואיזה הן קיני רחל אבל הפרידין לא נתערבו דפרידי כל קן וקן במקומן עומדין דא"כ אמאי מחצה כשר ומחצה פסול וכן בסיפא אמאי המועט הוא דכשר ליכשרינהו כולהו כיון דמתניתין איירי בנמלך כדתנן לקמן ריש פ"ג הו"ל לב"ד למימר להו הכי דמכל קן וקן ליעביד אחת למעלה ואחת למטה כיון דקן סתומה היא ויקריב לשם מי שהוא אלא ע"כ איירי שנתערבו הפרידין שבקן זו עם פרידין שבקן האחר וכן פי' שם המפרש ולכך כשבא לימלך אמרינן ליה שיקריב מחצה א' לעולה וא' לחטאת ומחצה פסול כשנתערבו בשוה דכשנתערבו ב' קינין שיש בהן ד' פרידין לא יכול להקריב מהן אלא שנים א' לעולה וא' לחטאת דממ"נ הן כשירים אם הן מקן א' יפה עשה דקן סתומה איזה שירצה יקריב לעולה ואיזה שירצה יקריב לחטאת ואם הן מב' קינין יהיה עולה לזו וחטאת לזו אבל ב' הנשארים פסולים הן מלהקריב דאינו יכול להקריבן אחד לחטאת ואחד לעולה דשמא אותו שמקריב לחטאת הוא מאותו קן שכבר קרב ממנו אחד לחטאת וכן אינו יכול להקריב אחד לעולה דשמא הוא מאותו קן שכבר קרב ממנו אחד לעולה וכל קן סתומה הוא אחד עולה ואחד חטאת וכן כשנתערבו שני קינין של זו עם שני קינין של זו דהיינו שמנה פרידין יקריב מהן ארבעה פרידין שנים למעלה ושנים למטה דאם הן של אשה אחת יפה עשה דכך הן דינן ואם הן של שתי נשים יהיו שנים עולות לזו ושתים חטאות לזו או עולה וחטאת לזו ועולה וחטאת לזו אבל קשיא לי דאיך יהיה בזאת החלוקה שנים לזו ושנים לזו מחצה כשר דילמא שנים שיקריב למעלה הן מקן א' כיון דהפרידין הן שנתערבו ואיו כשר מהן אלא א' דכל קן סתומה אחת עולה ואחת חטאת וכן השנים שיקריב למטה שמא הן מקן א' ואין כשר מהן אלא א' וקושיא זו תיקשי נמי בחלוקת שלש לזו ושלש לזו וכן תיקשי נמי בחלוקה דסיפא שנתערבו עשר קינין במאה יקריב המועט דהיינו עשר קינין שהן עשרים פרידין עשר למעלה ועשר למטה איך יכול להקריב שמא העשר של מעלה הן חמש קינין שלימים וכן העשר שלמטה שמא הן חמש קינין שלימים וכל קן סתומה א' עולה וא' חטאת ואין כשר מהן אלא חציין ואיך יאמרו להו ב"ד שיקריבו עשר פרידין למעלה ועשר פרידין למטה שיקריבו לכתחילה ספק פסול הא אין יכולים להקריב לכתחילה אלא פרידה א' למעלה ופרידה א' למטה אבל אפי' שנים למעלה ושנים למטה אינן יכולים להקריב דשמא כל שנים הן קן א' כיון דהפרידין הן שנתערבו כמ"ש לכן נראה דכי הפרישו לא הפרישו קינין אלא פרידין והא דקאמר שלש ועשר ומאה ר"ל שיעור קינין אלו ולא שהפרישו קינין אלא פרידין והשתא ניחא דכל אלו הפרידין שהפרישו הוי קן א' סתומה דאפי' פ' פרידין או מאה פרידין ייקראו קן א' כיון שהפרישו אותן במנין פרידין ולא במנין קינין ויכול לעשות חציין למעלה וחציין למטה דהוי כמו קן א' סתומה ודוק ושוב ראיתי בס' חזון נחום במשנה זו של בד"א בחובה ובנדבה שכתב וז"ל על מ"ש הרב וכן אם נתערבו עשר קינין במאה אינו מקריב מכולן אלא עשר קינין וכו' כתב החכם הר' אפרים אשכנזי פי' כגון שהפריש בתחילה עשרים פרידות לעשר קינין ולא הפריש כל קן וקן בפני עצמו ודוק עכ"מ והוא ודאי דק"ל מה שהקשינו ופי' כמ"ש והכי נמי מתפרשת מתני' דלקמן ריש פ"ג דקתני בד"א בכהן הנמלך אבל בכהן שאינו נמלך א' לזו וא' לזו וכו' חציים למעלה וחציים למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול דמצי לפרושי מתני' על הדרך שפירשנו במתני' דפ"ק דאיירי נמי שהפרישו פרידין ונתערבו וטעמא את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול וכן שלמטה דחיישינן שמא את שלמעלה הן כולן של אשה אחת ולכך מחצה כשר עולות ומחצה פסול חטאות וכן את שלמטה נמי חיישינן שמא הן של אשה א' ולכך מחצה כשר חטאות ומחצה פסול עולות וכן הא דקתני סיפא א' לזו וב' לזו וג' לזו ועשר לזו ומאה לזו וכו' חציין למעלה וחציין למטה המרובה כשר מתפרשת נמי הכי שהפרישו פרידין ונתערבו דהיינו א' הפרישה ב' פרידין ואחת הפרישה ארבע פרידין ונתערבו ועשה חציין למעלה וחציין למטה דהיינו שלשה למעלה ושלשה למטה דהמרובה כשר דהיינו למעלה כשירים שני פרידין לעולה אפי' הן של אשה א' כיון דהפרישה פרידין ולא קינין ולכך לא חיישינן שמא הן קן שלם אבל א' פסולה דחיישינן שמא הג' הן של אשה א' של בעלת שני קינין ואין בהן אלא שני עולות ונמצא שקרבה חטאת לשם עולה וכן למטה ואתי שפיר הא דקתני עשר לזו ומאה לזו המרובה כשר דהיינו מאה כיון שהפרישו פרידין וקרבו חציין למעלה וחציין למטה דהיינו נ"ה קינין למעלה ונ"ה למטה לעולם המרובה כשר דלמעלה ליכא לספוקי אלא דילמא כל העשר של אשה א' נעשו למעלה ומ"ה משל אשה אחרת ונמצא שאין כשר מהן אלא חמשים משום דחמשה מעשר הן חטאות ונעשו לשם עולות וכן למטה נמי איכא לספוקי הכי ונמצא דהמרובה דהיינו מאה כשירים דאין לפוסלם דשמא קינין שלימים נעשו למעלה וכן למטה ואם כן אין כשר מהן כי אם חציין דהא לא הפרישו קינין אלא פרידין ונמצא כל המאה זוגות כמו קן אחד ויכול לעשות חציין איזה שירצה למעלה ואיזה שירצה למטה וכן העשר ודוק ושוב ראיתי בשיטה אחת לקינין להראב"ד ז"ל שכתב וז"ל ומה שאמרנו ששיעור המרובה כשר דוקא כגון שהביאתן בעירוב ואמרה אלו לחובתי אבל אם הפרישתן כל קן בפני עצמו ואמרה זו לחובתי וזו לחובתי אפילו באשה א' אם נתערבו ועשאן חציין למעלה וחציין למטה מחצה כשר ומחצה פסול שמא עשה כל הקן למעלה וכל הקן למטה וכל קן יש בה חטאת ועולה כמו שפי' בפ"א עכ"ל הרי מבואר כמ"ש ודוק היטב:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה