אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף נח.

דף נז:

פרק ששי

תוס' ד"ה קדשי קדשים וכו' מדאורייתא שוחט לכתחילה וכו' ושמא הא דנקט דיעבד מדרבנן שלא תרביץ גללים עכ"ל הא דלא כתבו דטעמא הוא דנקט דיעבד משום הא דתנן לקמן פ' המזבח מקדש דף פ"ד עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' פסולי המוקדשין דין ד' דטעמא הוא שעדיין אינה ראויה וא"כ איכא למימר הא דכתב וזבחת עליו וגו' אינו אלא דיעבד משום דמשמע להו וזבחת עליו לכתחלה ולכך ס"ל דהיינו טעמא דמתני' דקתני תרד אינו אלא מדרבנן שלא תרביץ גללים ואע"ג דהאי קרא דוזבחת עליו איצטריך להא דאמרינן לקמן דף נ"ט וכי עליו אתה זובח אלא כשהוא שלם ולא כשהוא חסר כבר תירצו זה לקמן התוס' שכתבו דדייק משום דוזבחת עליו משמע שמצוה לזבוח עליו והא ליכא למימר דהא כתיב על ירך המזבח וליכא למימר דילמא כוליה קרא להכי הוא דאתא משום דפשט עליו משמע עליו ממש ולכך שמעינן תרתי ומכאן ק"ל למ"ש רש"י ז"ל שם בפ' יתרו וז"ל וזבחת עליו אצלו כמו ועליו מטה מנשה או אינו אלא עליו ממש ת"ל הבשר והדם על מזבח ה' אלהיך ואין שחיטה בראש מזבח עכ"ל והוא היפך האי סוגיא ולדעת התוס' הוא אפי' לכתחילה ונראה דק"ל משום דקרא דוזבחת עליו משמע שמצוה לזבוח עליו כמ"ש התוס' לקמן ולכך קאמר או אינו אלא עליו ממש ר"ל דמצוה לזבוח עליו ת"ל הבשר והדם על מזבח ה' אלהיך ר"ל דאין מצוה במזבח אלא הבשר והדם ואין שחיטה מצוה בראש מזבח ולכך ע"כ הא דכתיב וזבחת עליו דמשמע מצוה אינו אלא אצלו כמו ועליו מטה מנשה ומ"מ מדכתיב עליו משמע דרשאי לשחוט עליו והא דלא הכריע מדכתיב על ירך המזבח משום דאיכא למימר איפכא דעל ירך המזבח רשות וזבחת עליו מצוה לכך דייק מדכתיב הבשר והדם על מזבח ה' אלהיך ולעולם רש"י נמי סובר דמדאורייתא מותר לשחוט לכתחילה על המזבח כמ"ש התוס' והא דלא תירץ הא דמשמע וזבחת עליו למצוה דאתא לכשהוא שלם ולא לכשהוא חסר כדאיתא לקמן משום דניחא ליה ליישב ע"פ פשוטו של מקרא ודוק ושוב ראיתי לרא"ם ז"ל שכתב שהוא מכילתא והלשון שהביא מהמכילתא משמע הא דקאמר או אינו אלא עליו ממש לא בא אלא להכשיר דוקא ומעטיה מהבשר והדם על מזבח ה' אלהיך וא"כ הדרא קושיין לדוכתא שוב ראיתי במכילתא עצמה שם שמחלוקת היא וזו סברת ת"ק אבל ר"י ור"י בר יהודה פליגי עליו התם ע"ש:

ד"ה משוך מן הקרן וכו' וא"ת מהיכא תיתי וכו' אין זה בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים ולר' יהודה ליכא עיכובא וי"ל וכו' כצ"ל כי חתיית גחלים היא בבגדי לבן ולר' נחמיה חוקה קאי אכל דברים הנעשים בבגדי לבן ולכך ל"ק להו אלא לר' יהודה וכן הם דבריהם בשילהי פ' טרף בקלפי דף מ"ו ע"ש:

בא"ד ולא כלום אע"ג דחוקה לא כתב בה וכו' כצ"ל:

בא"ד ומיהו קשה וכו' אע"ג דכתב לפני ה' עיין לתוס' שם בפ' כל המנחות באות מצה דף ס"א שהניחו קושיא זו בלא תירוץ והנה מ"ש כאן לתרץ ונ"ל ברוך וכו' שנראה שבא לתרץ קושיא זו לא יכולתי להבין והנה ראיתי בד"ח שכתב בגליון נ"א מן ונ"ל וברוך עד סה"ד שייך לסוף דף ס"ג ע"ב נראה שר"ל שר' ברוך בא לתרץ מה שהקשו בד"ה בדרום קיימת כולה שכתבו ותימא א"כ לפני ה' ל"ל וכו' ובא ר' ברוך לתרץ דאי לא כתב לפני וכו' אכתי אמינא לצד דרום באמה של יסוד רחוק מקרן מערבי ותירוץ זה לא יתכן דשם הקשו התוס' אליבא דר"א ור"א באמת ס"ל דהגשה היא באותו אמה יסוד ואפילו היה רחוק מקרן מערבי ואפ"ה קיימת לפני ה' כיון דס"ל דכוליה מזבח בצפון קאי וכל צד דרומי נקרא לפני ה' והיקש אתי דלא תימא אפילו קרן מזרחית דרומית משום הכי הניחו בתימא דלר"א לפני ה' ל"ל ואינו מתישב בתירוץ ר' ברוך וכן ראיתי בס' צ"ק שכתב כן ופירושו אינו מבורר ע"ש ונ"ל דשייך שם בדף ס"ג ע"ב בד"ה מה חטאת טעונה צפון אחר שכתבו והרב ר' חיים גריס וכו' מ"מ איצטריך לפני ה' וכו' אע"ג דלית ליה יסוד שם שייך ונ"ל ברוך וכו' שבא לתרץ קושיה מ"מ איצטריך לפני ה' דהיא קושיא לת"ק ודו"ק ועוד נ"ל לקיים מ"ש בנ"א שר' ברוך בא לתרץ מה שהקשו בד"ה בדרום קיימת כולה ואע"ג דר"א לא בעי בחודה של קרן כמו ת"ק מ"מ בעי סמוך לקרן שאין סמוך ממנו ואינו יכול להתרחק מהקרן דלא קרינא ביה לפני ה' כיון דיש קרוב ממנו וכן ראיתי שכתבו כן התוס' פ' הקומץ רבה דף י"ט ד"ה למערכה של קרן ע"ש ולפי מ"ש דהאי ונ"ל ברוך וכו' שייך לקמן צריך למחוק מ"ש בסוף הדיבור וכן איתא לקמן בפירקין ודוק נ"ל:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה