חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף נא:
גמרא2 דבר הלמד בק"ו מהו שילמד בק"ו ומה ג"ש וכו' כתב בס' הב"ז וז"ל יש מקום עיון גדול בבעיא זו ממ"נ דע"כ אי בא ללמד לשלישי בק"ו מה ב' שיש לו קולא אפילו הכי מחמירינן בחד צד קל וחומר הכי נמי שאין לה קולא זו לכ"ש דמחמירינן חומרא זו א"כ קשה היאך נלמד ב' מא' מק"ו הא איכא למיפרך מה לב' שכן יש לו קולא ואי קולא של הב' יש כאן ג"כ בא' א"כ בקיצור ה"ל למילף הג' מא' דרך משל עולה טעונה צפון וחטאת נלמד מעולה בק"ו שחטאת מכפרת שטעונה צפון וחטאת פנימיות נילף מק"ו מחטאת חיצונים שנכנס דמן לפנים שטעונה צפון ויש להקשות דבקיצור ה"ל למילף פנימית מעולה ואי יש לעולה צד חמור שכן כליל נגד פנימית א"כ גם חטאת חיצוניות לא נילף מעולה מטעם חומרא זו ואי יש גם לחטאת חומרא זו א"כ פנימיות לא נוכל ללמוד מחטאת מצד שיש לה חומרא של עולה מה שאין לפנימיות סוף דבר מי שלבבו רחבה ודעתו צלולה ישית לב בישוב קושיא זו וכעת צל"ע רב ודוק עכ"ל עיין בס' פנים מאירות ובס' צ"ק שהאריכו בזה גם אני הקטן אענה חלקי עמהם בזה ואומר דמשכחת לה בחדא מתרתי ולא הדר דינא כה"ג המשל כגון שהיה ראובן קל באלף וחמור בבית חומרא דדינא וג"כ חמור בגימ"ל אלא שהיא חומרא דסברא אבל לא חומרא דדינא ושמעון היה חמור באל"ף חומרא דדינא אבל היה קל בגימ"ל ואתי למילף בק"ו מראובן חומרא דבי"ת והכי קא בעי למילף ומה ראובן הקל באל"ף חמור בבי"ת שמעון החמור באל"ף אינו דין שיהא חמור בבי"ת דליכא למיפרך מה לראובן שכן חמור בגימ"ל דכיון דהוא חומרא דסברא והאי ק"ו דעבדינן הוא ק"ו דדינא מבליעין הפירכא בתוך הק"ו כנודע לבעלי הכללים ואח"כ בא לוי ללמוד חומרא דבי"ת בק"ו משמעון דיליף מראובן וכגון שהיה לוי קל באל"ף וחמור בגימ"ל חומרא דסברא דהשתא לא מצי לוי למילף בק"ו מראובן דהא גם ראובן חמור בגימ"ל אלא יליף ק"ו משמעון דיליף בק"ו מראובן והכי יליף ומה שמעון הקל בגימ"ל חמור בבי"ת לוי החמור בגימ"ל אינו דין שיהא חמור בבי"ת וכי פרכת מה לשמעון שכן חמור באל"ף איכא למימר ראובן יוכיח שאינו חמור באל"ף ואפ"ה חמור בבי"ת אף אני אביא וכו' ודוק נ"ל ואע"ג דמצי לוי למילף במה מצינו מראובן מ"מ ניחא למילף בק"ו משמעון דק"ו אלים טפי ודוק:
2 מאת העורך: בדפוס וילנא הקטעים דלהלן מופיעים בדף נ עמוד ב
שם אלא ק"ו ומה היקש וכו' מדתנא דבי ר' ישמעאל ק"ו הלמד מהיקש מתנא דבי ר' ישמעאל א"ד שילמד בק"ו וכו' כצ"ל:
שם3 פשוט מיהא חדא מפני מה אמרו לן בדם כשר וכו' וכי דנין דבר שלא בהכשירו מדבר שבהכשירו תנא אזאת תורת העולה ריבה סמיך ליה לכאורה נראה דלא איפשיטא בעיין דהא אינו בנין אב גמור אלא אסמכתא בעלמא וקרא עיקר כפרש"י וכן כתב הב"ז אבל מהתו' הכא בד"ה מה מצינו בשחיטת של עוף כתבו בפשיטות דדבר הלמד בבנין אב חוזר ומלמד בבנין אב וכן כתבו לעיל דף מ"ז ע"ב בד"ה מה נתינה בעצמו של כהן דילפי שפיר בבנין אב מבנין אב ונ"ל דמשמע להו דאיפשיטא בעיין אע"ג דקאמר דתנא אזאת תורת העולה ריבה סמיך ליה מ"מ מדנקט תנא אסמכתא דידיה דבר הלמד בבנין אב חוזר ומלמד בבנין אב ש"מ דהכי קים לי' דאי לאו דקים ליה הכי לתנא דחוזר ומלמד לא הו"ל למינקט אסמכתא דידיה בדבר שקר ונפיק מיניה חורבא דאיכא למיטעי דחוזר ומלמד וילפי בעלמא בקדשים במדה זו אע"ג דהכא לא נפקא לן מידי אלא מדעביד אסמכתא דידיה הכי דבר הלמד בבנין אב חוזר ומלמד בבנין אב ש"מ דקושטא הוא דהכי קים ליה ולא אידחי אלא מטעמא וכי דנין דבר שלא בהכשירו וכו' ואין להקשות לזה דהא לעיל בעי למיפשט דבר הלמד בק"ו שחוזר ומלמד בבנין אב מהא דתנן אמר ר"מ ק"ו ומה נבלת וכו' מה מצינו בשחיטה וכו' ודחי גמ' ולא היא התם תיהוי היא משחיטה דחולין קאתיין ופרש"י התם עיקר טעמיה דר"מ לא יליף מבנין אב אלא מהיקשא וכו' אלמא אע"ג דתנא נקט אסמכתא דידיה מדבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בבנין אב אפ"ה דחי ליה תנא אהיקש סמיך הא ל"ק דהתוס' לא גרסי כגי' רש"י אלא ה"ג ולא היא תרוייהו משחיטת חולין גמרי כנראה מדבריהם ולעולם דהאסמכתא אמת ולא דחי ליה אלא למ"ד בתר מלמד אזלי' דהמלמד דחולין הוא ולא איפשיט בעיין אבל למ"ד בתר למד אזלינן אה"נ דאיפשיטא בעיין אע"ג דתנא אהיקש סמיך מ"מ מדנקט האסמכתא דידיה בדבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בבנין אב ש"מ דהכי קים ליה ודוק נ"ל נקיטינן מהאי שמעתא הני כללי מעלייתא בקדשים דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בק"ו דבר הלמד בהיקש אם ילמד בבנין אב בעיא ולא איפשיטא דבר הלמד בג"ש אם ילמד בהיקש למאן דס"ל בתר למד אזלינן איפשיטא דחוזר ומלמד בהיקש ולמאן דס"ל בתר מלמד אזלינן לא איפשיטא דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בק"ו דבר הלמד בג"ש אם חוזר ומלמד בבנין אב לא איפשיטא דבר הלמד בק"ו אם חוזר ומלמד בהיקש למ"ד בתר למד אזלי' איפשיטא דחוזר ומלמד ולמ"ד בתר מלמד אזלינן לא איפשיטא דבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בג"ש דבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בק"ו דבר הלמד בק"ו אם חוזר ומלמד בבנין אב למ"ד בתר מלמד אזלינן לא איפשיטא ולמ"ד בתר למד אזלינן לפרש"י ג"כ לא איפשיטא ולדעת התוס' איפשיטא דחוזר ומלמד כמ"ש לעיל. דבר הלמד בבנין אב אם חוזר ומלמד בהיקש ובג"ש ובק"ו ובנין אב כולהו לא איפשיטי בר מחדא דדבר הלמד בבנין אב חוזר ומלמד בבנין אב לדעת התוס' כמו שהוכחתי לעיל ודע דלא איקרי קדשים אלא גוף הקרבן דוקא כמ"ש התוס' בד"ה אלא מאן דלית לית לרב פפא ע"ש ודוק:
3 מאת העורך: בדפוס וילנא קטע זה מופיע בדף נא עמוד א
רש"י4 ד"ה וזהו ק"ו בן ק"ו זה שאנו מביאין כאן לדורשו בתורה ללמד ק"ו מק"ו אנו למידין אותו מדבר שאף הוא לא למדנוהו אלא בק"ו וכו' הא קמן דמשכחת לה ק"ו הלמד בק"ו בהמצאה זו ולא מצי למילף דבר זה בק"ו קמא ומהתימא מהב"ז שלא הרגיש בזה ודוק:
4 מאת העורך: בדפוס וילנא הקטעים דלהלן מופיעים בדף נ עמוד ב
תוס' ד"ה אלא למאן דלית ליה דרב פפא וכו' ורב אדא בר אהבה וכו' וא"ת דפ' אמר להם הממונה וכו' יש מקשים דהא כתבו התוס' לעיל בפ' ב"ש דף מ"א ע"א ד"ה ואתי ליה שעיר י"כ דבפ' איזהו מקומן משמע דקודם יש לנו לומר דדבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בהיקש ממה שנאמר דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בק"ו ולפי סברא זו אין כאן מקום לדבריהם עכ"ל וכבר כתבתי לעיל שם דלא כתבו זה אלא למאן דאית ליה דרב פפא דלדידיה איפשיטא בעיין והכא קא מקשו למאן דלית ליה דרב פפא ודוק ועיין מ"ש שם:
ד"ה בן בנו של ק"ו הוא וכו' דמיבעיא ליה אי דבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בק"ו היאך בא להוכיח מדה זו בק"ו וכו' כצ"ל:
ד"ה מה מצינו וכו' ודחי לא היא תרווייהו משחיטת חולין גמרי פי' וכו' נראה דהתוס' לא ניחא להו בגי' רש"י דגריס ולא היא התם תיהוי וכו' דמשמע דאינו כן דלא יליף בבנין אב אלא אף את"ל דיליף מ"מ משחיטת חולין קאתיין משום דס"ל כיון דנקיט אסמכתא דידיה דיליף מבנין אב מק"ו משמע דקושטא דהכי הוא כמ"ש לעיל בגמ' ולכך לא גרסי אלא תרוייהו משחיטת חולין קאתיין ולא דחי אלא למ"ד בתר מלמד אזלינן ודוק:
בא"ד ותימא היאך גמ' מליקת עוף משחיטת עוף מה לשחיטה שכן מכשיר בחולין הא דלא ניחא להו למימר דעיקר טעמא דר"מ מהיקש דזאת תורת הבהמה והעוף כמ"ש לעיל גבי ק"ו ומה נבלת בהמה וכו' דאע"ג דאיכא פירכא סמיך אהיקשא וכן פרש"י לקמן בפ' חטאת העוף דמהיקשא ילפי' אפי' מליקת קדשים דאי לשחיטה מק"ו אתיא לן י"ל משום דלא משמע להו היקשא אלא שחיטת עוף לבהמה אבל לא מליקת עוף לבהמה דדומיא דבהמה בעיא דלא הויא אלא בשחיטה דרש"י דכתב דאפי' מליקה ילפינן מהיקשא היינו משום דסבר דשחיטה בק"ו אתיא וא"כ ע"כ ההיקשא למליקה קאתי אבל להתוס' דסברי דשחיטת עוף לא אתי אלא מהיקשא משום דק"ו אית ליה פירכא כמ"ש לעיל א"כ אימא היקשא לא אתי אלא לשחיטת עוף דומיא דבהמה אבל מליקת עוף לא אתי (חק נתן:אלא לשחיטת עוף דומיא דבהמה אבל מליקת עוף לא אתי) וא"כ מנ"ל אי במה מצינו איכא למיפרך מה לשחיטה שכן מכשיר בחולין ודוק:
בא"ד וע"ק היכי דייק וכו' אימא דשחיטת עוף אתיא בבנין אב וכו' ואע"ג דתנא נקיט במילתיה ק"ו איכא למימר דסמיך אמה מצינו כדאמרינן בעלמא וק"ל:
בא"ד ונראה דלישנא דמתני' קדייק דפשיטא דעיקר טעמו וכו' ר"ל דליכא למימר דסמיך אמה מצינו דהא עיקר הוא דסמיך אהיקש אלא דהפשטן דייק לישנא דמתני' דנקיט אסמכתא דידיה אק"ו ובתר יליף מיניה במה מצינו ש"מ דקושטא הוא דדבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בבנין אב דאי לאו הכי לא הוה סמיך מילתיה על דבר שאינו אמת וכמ"ש לעיל ודוק:
בא"ד ופשיטא דבמה מצינו מעוף יליף דאי מבהמה ל"ל לאיתויי בק"ו ר"ל דאי מליקת עוף ילפא במ"מ מבהמה א"כ ל"ל לאיתויי שחיטת עוף בק"ו מבהמה תיתי נמי במ"מ כמו מליקה דאע"ג דה"מ יליף בק"ו אפ"ה לא יליף אלא במ"מ א"כ גם שחיטה נמי הו"ל למילף לה במ"מ וק"ל:
ד"ה5 פשוט מהא חדא תימא וכו' בנין אב המלמד בבנין אב חבירו וכו' ראיתי בגמ' ש"ק בגליון וכו' כתוב בשם הר"ף דמתרץ דאיכא למימר הא דבנין אב מלמד מבנין אב לאו משום חומרת המלמד אלא משום חומרת הלמד וא"כ איכא למימר בנין אב אית ליה חומרא ללמוד מבנין אב אבל ק"ו לית ליה חומרא ללמוד מבנין אב אבל לעיל ליכא למימר משום חומרת הלמד דאיכא למימר דעביד ק"ו מן הכל והכי יליף ומה היקש שאינו מלמד לא בהיקש ולא בג"ש מלמד בק"ו ג"ש המלמדת בג"ש א"ד שתלמד בק"ו דהשתא ליכא למימר משום חומרת הלמד דא"כ אמאי אינה למידה מן ההיקש אלא ע"כ חומרת המלמד היא אבל הכא ליכא למימר דעביד נמי ק"ו מן הכל והכי נילף ומה היקש שאין מלמד לא בהיקש ולא בבנין אב מלמד בק"ו בנין אב דמלמד בבנין אב א"ד שילמד בק"ו דהא לא איפשיט דהיקש אינו מלמד בבנין אב ודוק ואין להקשות דליעביד ק"ו הכי ומה היקש וג"ש וק"ו דלא איפשיטו אם מלמדין בבנין אב איפשיטו דמלמדין בק"ו בנין אב דאיפשיט דמלמד בבנין אב א"ד שילמד בק"ו דשמא הנהו נמי יופשטו דמלמדין בבנין אב וק"ל:
5 מאת העורך: בדפוס וילנא קטע זה מופיע בדף נא עמוד א