אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף נ:

דף נ.

גמרא דא"כ לא יאמר צפונה באשם ותיתי בג"ש בק"ק מחטאת לאו למימרא דדבר הלמד בהיקש וכו' דבר הלמד בהיקש מהו שילמד בבנין אב וכו' לא ליכתוב צפונה באשם ותיתי מבנין אב מחטאת וכו' לאו למימרא דדבר הלמד בהיקש וכו' מוכח מהכא הא דכתיב ושחט את החטאת במקום העולה הוא היקש גמור ולא הוי כאילו כתיב בהדיא דהא ילפינן מיניה דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד לא בג"ש ולא בבנין אב וכן מוכח לעיל דקאמר ל"ל לאקושי לחטאת ל"ל לאקושי לעולה וכו' ומכאן ק"ל למ"ש מרן הכ"מ ריש פ"ה מהל' מעה"ק דין ג' וז"ל ועי"ל דלפום מאי דאסיק אדעתיה דחטאת למידן מעולה בהיקש אתיב ליה אלא כדתני רב מארי אבל לפי האמת לא למדה מהיקש אלא כאילו כתיב בחטאת גופיה בהדיא הוא דהא מפורש דבר הכתוב במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת והוי כאילו כתוב תשחט החטאת בצפון עכ"ל דלפי דבריו איך למידין מדות הללו דבר הלמד בהיקש וכו' גם מה שהקשה שם על מ"ש רבינו שם וז"ל וכשם שהחטאת נקראת קדש קדשים כך העולה נקראת קדש קדשים וכתב מרן ויש לשאול למאי הוצרך רבינו לכתוב וכשם שחטאת נק' ק"ק כך העולה שהרי בלאו הכי יש ראיה שנשחטת בצפון עכ"ל ונעלם מעיני הרב דאיכא נפקותא טובא בהא דנק' ק"ק והוא ליפסל ביוצא ולמעול בה דהא קדשים קלים לא מפסלי ביוצא ואין בהם מעילה כמ"ש רש"י ותוס' לקמן דף נ"ג ע"ב במתני' העולה ק"ק ע"ש ובזה ניחא נמי מה שהק' עוד מרן שם על מ"ש שם רבינו ושלמי צבור הוקשו לחטאת שנא' ועשיתם שעיר עזים א' לחטאת וב' כבשים בני שנה זבח שלמים לפיכך נקראין ק"ק כחטאת ונשחטין במקום שחיטתן וכתב מרן ויש לתמוה למה הניח רבינו פסוק שהוקשו לעולה והביא פסוק שהוקשו לחטאת דדחינן ליה בגמ' ולפי מ"ש דאיכא נפקותא במה שנקראו ק"ק אפשר לומר דלא הביא רבינו ראיה זו אלא דוקא לענין מה שנקראו ק"ק דלזה הביא ראיה מחטאת דכתיב בה בהדיא משא"כ עולה דלא כתיב בה בהדיא כדאיתא לקמן וזהו מ"ש רבינו לפיכך נקראין ק"ק כחטאת אבל מ"ש עוד ונשחטין במקום שחיטתן לאו מחטאת יליף אלא מעולה יליף וסמך על מ"ש בגמ' ודוק נ"ל:

שם5 חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי פרש"י ז"ל מחדא לא אתיא וכו' מילתא באפי נפשה היא ולאו למיפשט בעיין וכן נראה דהתוס' נמי מפרשי הכי שכתב לא ניכתוב רחמנא בעולה ותיתי מחטאת ואשם פי' וליכתוב בהדיא צפון בחטאת ואשם ואיכא למידק אמאי לא פירשו דאתי למפשט בעיי וה"פ דאי ס"ד דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בבנין אב ניהי דחדא מחדא לא אתי משום דאיכא למיפרך תיתי חדא מתרתי ר"ל דליכתוב בחדא בהדיא ובאידך בהיקש ותיתי חדא מבינייהו בבניין אב במה הצד השוה שבהן שכן ק"ק וכו' ונראה דס"ל דכה"ג לא מיקרי דבר הלמד בהיקש דאיכא למימר דעיקר הלימוד הוא מההיא חדא דכתיב בה בהדיא כיון דמצי יליף מינה בבנין אב אלא כדי שלא תאמר בשביל חומרא שיש במלמד מה שאין בלמד הצריכה אותו תורה צפון כך עביד יוכיח מדבר הלמד בהיקש שאין בו חומרא זו ואפ"ה בעיא צפון וכיון דעיקר הלימוד הוא מההוא דכתיב ביה בהדיא לא הוה דבר הלמד בהיקש אע"ג דעביד יוכיח מדבר הלמד בהיקש וכן נר' מפרש"י בפ"ב דביצה דף כ' ע"א ד"ה אתיא מבינייא ע"ש אלא דק"ל לזה דא"כ מאי מקשו התוס' בד"ה לא ניכתוב וא"ת והיכי גמר בפ"ב דביצה סמיכה בשלמי חובה בבנין אב משלמי נדבה ומעולת חובה והא עולת חובה מכמשפט ילפא דהיינו היקש ומאי קושיא הא איכא למימר דעיקר הלימוד הוא משלמי נדבה דכתיב בהו סמיכה בהדיא אלא משום דאיכא למיפרך מה לשלמי נדבה שכן מצווין לכך עביד יוכיח מעולת חובה כפרש"י שם ונ"ל דט"ס נפל בדבריהם וכצ"ל וא"ת וכו' בשלמי חובה בבנין אב מעולת חובה והא עולת וכו' ר"ל דקושייתם היא אהא דקאמר התם מעיקרא וממאי דב"ה שלמי חובה משלמי נדבה גמרי דילמא מעולת חובה גמרי וכו' ר"ל דבעי למילף חדא מחדא שלמי חובה מעולת חובה וע"ז מקשי שפיר והא עולת חובה גופה לא ידעינן אלא מהיקשא וכ"ה קושייתם שם בביצה ע"ש ודוק:

5 מאת העורך: בדפוס וילנא קטע זה מופיע בדף נ עמוד א

תוס'6 ד"ה ק"ק יתירי כתיב תימא כיון דילפינן ג"ש מהדדי ל"ל היקשא דלעיל בחטאת ואשם לא ידענא מאי ניהו הני היקשות אי הני היקשא דהכא דאקשינן חטאת לעולה ואשם לעולה וע"ז מקשו נילף מהדדי מג"ש הא לא אפשר דמהכא ילפי' דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש ואם כוונתם על הא דאיתא בפ"ק דף י' ע"ב אמר ליה ר"א הרי אומר כחטאת כאשם מה חטאת שלא לשמו פסול וכו' הא כבר כתב שם דלא מצי למילף מג"ש דאי לאו היקשא הוה ממעט אשם מאותה ואי אהא דאיתא שם שהיה רע"א כל דמים שנכנסו להיכל כיפר וכו' ר"א אומר אף האשם שנאמר כחטאת כאשם התם נמי איכא למימר דאי לאו היקשא הוה ממעט אשם מדמה וי"ל דקאי אהא דאיתא שם דף י"א ע"א ורבנן למאי הילכתא איתקש אשם לחטאת לומר לך מה חטאת טעונה סמיכה אף אשם טעון סמיכה וע"ז מקשו ל"ל היקשא תיפוק ליה מג"ש ודוק:

6 מאת העורך בדפוס וילנא קטע זה מופיע בדף מט עמוד ב

ד"ה7 לא ניכתוב וכו' וי"ל דאיכא למיפרך דמה זבחי שלמי צבור וכו' אכתי קשה לכתוב בזבחי שלמי צבור וכחטאת וכאשם וליתי עולה מנייהו במה הצד דהשתא ליכא למיפרך מיניה וצ"ע:

7 מאת העורך: בדפוס וילנא הקטעים דלהלן מופיעים בדף נ עמוד א

בא"ד וא"ת ל"ל לאקושי לקמן זבחי שלמי צבור לעולה תיפוק ליה בבנין אב ק"ק דילמא משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן מתכפרין דהא עולה נמי מכפרא אעשה דהא דלא חשיבא כפרה דידה דוקא לגבי חטאת ואשם אבל לגבי זבחי שלמי צבור חשיבא כפרה דידה ודוק:

בא"ד וי"ל דאיכא למיפרך שכן תדירי כדפריך בריש פ' אלו דברים כצ"ל והוא בדף ס"ו ע"א ע"ש:

ד"ה אם על תודה וכו' הקשה הר' יעקב וכו' ע"ק היכי יליף התם מחטאת וכו' וי"ל דכל חובה מקשינן לחטאת מה חטאת וכו' נראה דלא מיתרצי אלא קושיא שנית אבל קושיא ראשונה עדיין במקומה דאם תדחוק ולומר דגם קושיא א' מיתרצא נמי בהכי תיקשי לך מ"ש וצ"ע מנחת נדבה דאינה באה אלא מן החולין מנ"ל דאי מיתרצא קושיא ראשונה גם צ"ע זה מתורץ ודוק:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה