אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף מג.

דף מב:

גמרא לא צריכה שמשלה בהן האור וכו' מוכח מהכא הא דאמר עולא קומץ פגול שהעלהו ע"ג המזבח פקע פגולו ממנו דוקא שמשלה בהן האור אבל אם לא משלה בהן האור לא פקע פגולו וליכא למימר דלא בעינן משלה בהן האור אלא לענין דאם ירדו יעלו אבל לענין הפקעת פגול אף אם לא משלה בהן האור פקע מיניה הא ליתא כדמוכח מהתוס' כאן ד"ה הקומץ שכתבו וק' לפי' דאי הוצת האור ברובו א"כ פקע פגולו ממנו כדאמר עולא בגמ' דאם ירדו נמי יעלו וה"ה אפילו מאכילה כדמשמע בכריתות פ"ו אדרבא משמע מדבריהם דאי לאו ההיא הוכחה דכריתות ה"א הא דמשלה בהן האור לא מהני אלא לענין דאם ירדו יעלו אבל לא לענין הפקעת פגול וכן מוכח נמי מדבריהם בכריתות פ' אמרו לו דף י"ד ד"ה אמר עולא קומץ פגול ע"ש וא"כ קשה הא דקאמר התם בכריתות פ' אמרו לו אהא דפריך וניתני חמש חטאות ונוקמא כגון דאכל כזית פגול ומשני בחדא בהמה קמיירי בשתי בהמות לא קמיירי ופגול ונותר בחדא בהמה לא משכחת ליה ופריך אלמא לא והא משכחת לה כגון שהעלה אבר פגול לגבי מזבח דפקע פגולו מיניה והו"ל נותר וכדאמר עולא קומץ פגול וכו' והשתא ק' כיון דפגול לא פקע אלא אם משלה בהן האור א"כ גם נותר נמי פקע מיניה כדאיתא לקמן אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן הפגול והנותר והטמא שהעלן לגבי מזבח פקע איסור מהן וא"כ היכי קאמר והו"ל נותר וי"ל דהתם ה"ק דמשכחת לה כגון שהעלה אבר פגול לגבי מזבח ופקע פגולו ממנו וירד מעל המזבח ולן למטה מן המזבח ונעשה נותר ואכלו דחייב משום נותר אהאי אבר דפקע פגולו ממנו וחייב משום פגול אאבר אחר שלא הועלה ע"ג המזבח דהא דאמר הכא ר' יוחנן נותר שעלה ע"ג המזבח פקע איסור מיניה היינו אם היה נותר ועלה ע"ג המזבח ומשלה בו האור פקע מיניה איסור נותר אבל אם ירד ולן חזר להיות נותר מחדש ודוק:

רש"י ד"ה בין לאדם בין למזבח או לזה או לזה לא ידענא מה בא לשלול דהא בין לאדם בין למזבח לא משמע אלא דוקא או לזה או לזה כדפריך לעיל והא בין בין קתני:

תוס' ד"ה לוג שמן של מצורע וכו' עיין בס' תי"ט:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה