חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף מא:
גמרא אבל יותרת ושתי כליות דלא כתיבן בגופיה וכו' וה"ה דהמ"ל ה"מ עבודה דמעכבא כפרה אבל עבודה דלא מעכבה כפרה אימא לא קמ"ל כדאמר גמ' לעיל אליבא דר' יהודה אבל לעיל לא המ"ל כדאמר הכא דהא סמיכה ושירי הדם כתיבי בגופיה ודוק:
תוס' ד"ה והא תנא לרבות פר יה"כ וכו' וי"ל דפריך הכי וכו' ר"ל דמקשה על הא דמשני רב פפא דאיצטריך היקשא תניינא משום דאי מהיקשא קמא סד"א ה"מ הזאות דכתיבן בגופיה וכו' והא האי תנא דתני לפר זה פר יה"כ קאמר לכל מה שאמור בענין משמע בין לאת בדם וטבילה בין ליותרת ושתי כליות אלמא תרוייהו היקשא נפקא ליה ולא אמרן ה"מ הזאות דכתיבן בגופיה וכו' ה"ה לר' ישמעאל נמי דדריש לפר זה פר העלם דבר ליותרת וכליות לא צריך אלא חד היקשא דחטאת לרבות שעירי ע"ז ומינה נפקא נמי יותרת וכליות וא"כ חטאתו על שגגתו גבי שעירי ע"ז ל"ל אמאי איצטריך תרי היקשי ומשני תנאי היא תנא דבי רב מרבי הכי ר"ל דריש החטאת לרבות שעירי ע"ז ומינה נפיק נמי יותרת וב' כליות ולא דריש היקשא דחטאתם על שגגתם דלא צריך ותנא דבי ר' ישמעאל לא מרבי הכי ר"ל לא דריש החטאת לרבות שעירי ע"ז אלא כוליה לפר החטאת דריש ליה לפר כהן משיח ולכך איצטריך ליה היקשא דחטאתם על שגגתם גבי שעירי ע"ז וק"ל אבל יש לדקדק בדבריהם דאיך כתבו דהאי תנא דתני לפר זה פר יה"כ לכל מה שאמור בענין הוא אפי' ליותרת וב' כליות הא כתבו לעיל בד"ה תניא כוותיה דרב פפא דהא דקתני בברייתא לכל מה שאמור בענין ליכא למימר ליותרת וב' כליות דהא בעבודת דם הוקשו וי"ל דלא כתבו כן אלא אי אמרינן להכי הוא דאתא לחוד אבל אי אתי לעבודת דם שפיר ילפי' נמי מיניה יותרת וכליות אבל אכתי קשה לפירושם מאי מקשה לר' ישמעאל חטאתו על שגגתו גבי שעירי ע"ז ל"ל הא קושיא זו כבר תירצו אותה לעיל דאי לאו הך היקשא דחטאתו על שגגתו לא הוה דרישנא ליה הכי וי"ל לא כתבו תירוץ זה אלא לסברת רב פפא אבל המקשה ס"ל אף בלא האי היקשא דרשי' לפר זה פר העלם כיון דלא מצי למידרש לפר יה"כ דהא לר' ישמעאל מפיק ליה מק"ו א"כ ע"כ אתי לפר העלם ולכך מקשה שפיר ל"ל היקשא דחטאתם על שגגתם ודוק:
בא"ד והשתא להאי תנא אתי יותרת וב' כליות בפר יה"כ מדתניא בת"כ וכו' פי' לתנא דבי ר' ישמעאל דמוקי לפר זה פר העלם ולא מוקי ליה לפר יה"כ א"כ מנ"ל יותרת וב' כליות בפר יוה"כ בשלמא את בדם וטבילה יליף מק"ו ומה במקום שלא השוה קרבן לקרבן וכו' אבל ליותרת וב' כליות לא ה"מ למילף בהאי ק"ו כמ"ש התוס' לעיל לכך כתבו דאתי ליה מדתניא בת"כ וכו' וק"ל:
בא"ד יש לתמוה וכו' ופר העלם בלשון יחיד וכו' עיין בפ' הוציאו לו דף נ' מ"ש ליישב בזה:
ד"ה ממאי מדקתני וכו' בכוליה שמעתא משמע דאף על גב דאין מפגלין בחצי מתיר פסול מיהא הוי משמע להו כן מדקתני וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר משמע דוקא כרת אין בו אבל פסול מיהא הוי ועוד מהכא דקתני לפיכך אם נתן כולן כתיקנן ואחת שלא כתיקנה פסול ואין בו כרת אלמא אף על גב דאין מפגלים בחצי מתיר פסול מיהא הוי וק"ל:
בא"ד ותימא וכו' משמע התם דלרבנן הוי כשר גמור קשיא לי מאי מקשו דהתם אפילו אי אמרינן מפגלים בחצי מתיר אפ"ה לא הוי אלא פסול כדקתני ברייתא לר"מ משום דלא הוי פגול אלא בשוחט חוץ לזמנו אבל בשוחט לערלים לא הוי פגול אלא פסול והא דקאמר ר"מ לטעמיה דאמר מפגלים בחצי מתיר ר"ל כמו דס"ל מפגלים בחצי מתיר ה"נ ס"ל דפוסלים בחצי מתיר אבל לרבנן דס"ל דאין מפגלין בחצי מתיר ה"נ ס"ל דאין פוסלין בחצי מתיר ולכך הוי כשר משא"כ הכא דאי אמרינן מפגלים בחצי מתיר הוי פגול גמור וחייב כרת דאיירי בחוץ לזמנו ולכך אי אמרינן אין מפגלים בחצי מתיר כרת הוא דאינו חייב אבל פסול מיהא הוי וי"ל דאה"נ דה"מ לפלוגי בהכי אלא דקושטא הוא לרבנן דס"ל דאין מפגלים בחצי מתיר דכשר גמור הוא מדמצרכי בפ"ב דמנחות טעם לרבנן דפסלי בקומץ משום גזירה דקומץ דמנחת חוטא לבונה אטו לבונה הבאה בבזיכין ש"מ דאי אמרינן אין מפגלים בחצי מתיר כשר גמור הוי ודוק:
בא"ד וי"ל דהא דפסלי הכא היינו משום דאיכא למיגזר וכו' והא דפסלי הכא אם נתנן כולן כתיקנן וא' שלא כתיקנה לפי מאי דמוקמי לה אליבא דר"מ משום דאיכא למיגזר אטו אי עביד איפכא ואי מוקמי לה כרבנן גזרי אחת שלא כתיקנה דחטאות הפנימיות אטו חטאות חיצוניות אבל ליכא למימר דגזרי א' שלא כתיקנה אטו כולן שלא כתיקנן דהא לא גזרינן סימן א' אטו שני סימנין ואין להקשות לפ"ז מאי דייק הא א' שלא כתיקנה וכולן כתיקנן פגול דילמא אף בכה"ג נמי לא הוי אלא פסול והא דקתני כולן כתיקנן וא' שלא כתיקנה לאשמעינן רבותא דאפילו בכה"ג הוי נמי פסול אע"ג דבחטאת חיצונית כה"ג הוי כשר דכיון [דבאחת] (דבחטאת) שלא כתיקנה וכולן כתיקנן הוי נמי רבותא דלא אמרינן על דעת ראשונה הוא עושה והוי פגול הו"ל למיתני סתמא הכי לפיכך אם נתן א' מהן שלא כתיקנן פסול ואין בו כרת דמשמע בין ראשונה ובין אחרונה ואיכא למישמע תרוייהו אלא מדקתני הכי אם נתן כולן כתיקנן וכו' משמע הא איפכא פגול ודוק: