חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף לט:
תוס' ד"ה לפר זה פר יה"כ וכו' עוד קשה דלר' יהודה דדריש לקמן וכלה מכפר וכו' הא דל"ק להו נמי למאן דיליף מחקה משום דאיכא למימר דאיצטריך לדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים ודוק:
בא"ד ומיהו לההוא לישנא וכו' דלר' יהודה שירים מעכבי ניחא וכו' ר"ל דאי לא הוה כתיב ביה"כ וילפי' מפר העלם ה"א דשיריים לא מעכבי כמו פר העלם דדרשינן ונסלח אעפ"י שלא נתן שירים לכך איצטריך וכלה מכפר לאשמעינן דשירים נמי מעכבי אבל קשה שהרי כתבו לקמן ד"ה ומכשיר אני בסמיכה ושירים דלמ"ד שירים הפנימיים מעכבי בכל פנימיים נמי קאמר ולא דריש ונסלח וא"כ הדרא קושיא לדוכתא דלא נכתוב עיכובא בפר יה"כ ונילף מפר העלם וי"ל דה"פ דלר' יהודה אי לא הוה כתיב בי"ה וילפי מפר העלם הא דדרשינן ונסלח אע"פ שלא נתן שירים והא דבכל הפנימיים שירים לא מעכבי אפי' פר יה"כ אבל השתא דכתיב בפר יה"כ וילפינן נמי דשירים מעכבי ה"ה נמי בכל הפנימיים ולא דרשי' ונסלח ואע"ג דהאי ברייתא דריש ליה לאו אליבא דר' יהודה היא כדאיתא לקמן ודוק:
בא"ד וי"ל דאיצטריך וכלה לשבע הזאות שעל טהרו של מזבח וכו' לא תירצו בזה כי אם קושיא שנית אבל קושיא ראשונה אכתי במקומה עומדת ודוק:
בא"ד ולפי' זה ניחא דלהכי לא ילפינן וכו' דילפינן ביה דינין של העלם ולפרש"י נמי דילפינן פר יה"כ שפיר מפר כהן משיח הא דלא ילפינן שבע וכו' כצ"ל:
ד"ה ונסלח אע"פ שלא נתן שירים וכו' וקשיא לי דונסלח בפר העלם ל"ל נילף מכהן משיח דשירים לא מיעכבי וכו' לא ידענא מאי מקשו דהא כבר כתבו הא דלא ילפינן פר כהן משיח דשירים לא מעכבי מדאיתקש לפר העלם משום דשינה עליו לעכב כדקאמר התם ק"ו לפר כהן משיח מעתה יכול יעכבנו דמאי דכתב בגופיה הוי כאילו שנה לעכב כיון דאפי' לא כתב הוה אתי מק"ו וה"נ בפר העלם האי דכתב בגופיה הוי כאילו שנה עליו הכתוב לעכב כיון דאפי' לא כתב הוה אתי מק"ו וא"כ לא הוה מצי למילף פר העלם מדאיתקש לפר כהן משיח ולכך איצטריך ונסלח וא"כ מאי מקשו ותימא גדולה היא ואי לא מסתפינא אמינא הא דכתבו ומדאיתקש פר כהן משיח לפר העלם וכו' כל זה אינו מהתוס' אלא היה כתוב בגליון והכניסוהו המדפיסים בפנים והתוס' ק"ל ונסלח בפר העלם ל"ל וכו' וה"ה דק"ל איפכא אמאי אצטריך לשנות הכתוב בהלוך לשונו בפר כהן משיח נילף מדאיתקש לפר העלם ובא הכותב ותירץ בגליון דלא מצו למילף מדאיתקש וכו' אבל התוס' לא ניחא להו בהאי תירוצא דס"ל דההקיש הוי כאילו כתוב בתורה ולכך אע"פ דהוי כאילו שנה עליו הכתוב אפ"ה ההיקש מבטלו דההיקש כחו גדול כמו ריבוי ודוק נ"ל:
ד"ה מתן ד' וכו' תימא כיון וכו' אמאי תלי ר' טעמא דברייתא במה שמעכבות בכ"מ ר"ל דהו"ל למימר הכי אין לי אלא מתן שבע דכתיבן וכפילן מתן ד' מניין וק"ל:
בא"ד נ"ל דאחת דמעכבת בעלמא מינה לא נילף וכו' כצ"ל ור"ל משום דאיכא למיפרך מה לאותה א' דמעכבא בעלמא תאמר בהנך שתים דלא מיעכבי בעלמא וק"ל: