אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף לה.

דף לד:

גמרא השוחט את המוקדשים לאכול שליל או שליא בחוץ לא פגל עיין בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל והא דלא כייל להאי בבא בהדי בבא דלעיל ועוד דלא תני בהאי בבא אין חייבין עליהן משום פיגול וכו' כדתני בבא דלעיל אלא תני לא פיגל משום דלא דמיין דכל הני דקתני בבא דלעיל לית בהן פגול כלל אפי' מחמת הזבח משום דאית בהו תרתי לריעותא שאינן ראויין לאכילה ואינן גופיה דזיבחא אבל שליל ושליא אע"ג דאינן מתפגלין מחמת עצמן מ"מ מתפגלין מחמת הזבח כדאיתא לקמן בגמ' ולכך לא כייל להו בהדי אהדדי וברייתא דלקמן דכייל בהדי אהדדי משום דלא אתיא לאשמעינן אלא שאין מתפגלין מחמת עצמן ובהא כולהו דמיין ולא אתיא לחלק בין הני דמתפגלין מחמת הזבח להני דלא מתפגלין כלל והא דלא כייל בהדי בבא דרישא המולק את התורין לאכול ביציהן בחוץ דהני נמי אין מתפגלין אפילו מחמת הזבח כדאיתא לקמן משום דלא בעי למינקט עופות בהדי בהמה ודוק:

שם לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין הקשה בס' תי"ט הא כבר תנינא לה חדא זימנא בס"פ דלעיל והא תו ל"ל ע"ש ויש מתרצים דאיצטריך הכא לאשמעינן אפי' לר"א דאמר מחשבין מאכילת אדם לאכילת מזבח ומאכילת מזבח לאכילת אדם דוקא אי חישב לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול אבל אי חישב לאכול ולהקטיר מודה דאין מצטרפין כדאיתא בס"פ דלעיל ותירוץ זה אינו עולה כלל דאי לאוקמתא דר' ירמיה דאוקי לעיל הא מני ר"א היא דאמר מחשבין וכו' א"כ לא איצטריך הכא לאשמעינן לר"א דהא כבר שמעינן ליה לעיל דההיא מתני' ע"כ ר"א היא משום דיוקא הא לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול מצטרף ואי לאוקמתא דאביי דאוקי לעיל מתני' כרבנן ואיצטריך דס"ד אמינא התם הוא דלא מצטרף משום דלאו כי אורחיה קא מחשיב אבל הכא דבהאי כי אורחיה ובהאי כי אורחיה אימא ליצטרף קמ"ל נמי לא אתי דהא להאי אוקמתא דאביי ע"כ ר"א ס"ל לאכול ולהקטיר מצטרף דהשתא לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול דלאו כי אורחיה קא מחשיב ס"ל לר"א דמצטרף לאכול ולהקטיר דבהאי כי אורחיה ובהאי כי אורחיה קא מחשב לא כ"ש דמצטרף ואפשר לומר דלהאי אוקמתא אשמעינן משנה יתירא דר"א ס"ל איפכא כדבעי למימר גמ' התם ודוק ועיין בס' חזון נחום:

תוס' ד"ה פיגל בזבח וכו' ויש דוחקים וכו' ואין נראה פי' זה דמנ"ל לתנא הא וכו' ר"ל דתנא דתמורה מנ"ל דנותר נוהג בשליל כיון דאשכחן קרא דמעט שליל מנותר אמאי דרשינן באם אינו ענין לנותר תניהו למחשבת נותר כיון דלא אשכחן ריבוי דנותר נוהג בשליל א"כ אימא קרא בנותר ממש לכך כתבו דההיא מיעוט לא אתי לא לנותר ממש ולא למחשבת נותר אלא אתי למעט שליל משריפה דכתיבא בקרא אע"ג דנוהג בו נותר וק"ל:

ד"ה פיגל באלל וכו' דפלטתו סכין היינו אלל בההוא מיירי הכא ובעולת העוף איירי שקודר להסיר המוראה בנוצתה וכו' ר"ל דק"ל היכי משכחת לה פלטתו סכין בקרבן העוף הא אינו אלא מליקה ביד לכך כתבו דבעולת העוף איירי שקודר בסכין להסיר המוראה בנוצתה כמ"ש רש"י בחומש:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה