אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף כה.

דף כד:

גמרא ולמ"ד לר"ש נמי בעי קידוש קומץ וכו' אע"ג דמאן דבעי קידוש קומץ היינו רב נחמן בפ' הקומץ רבה דף כ"ו ואיהו פליג אדרבי יהודה בריה דר' חייא דאמר בא לעובדה ביד וכו' דלר' יהודה בריה דר' חייא לא בעי קידוש קומץ לר"ש מדאקשה לחטאת ש"מ דלא בעי קידוש כלי ובלבד שיעבדנו בימין וכפרש"י שם וא"כ מאי פריך ליה מדר' יהודה בריה דר' חייא נפקא הא רב נחמן לית ליה האי היקשא דהא ס"ל דבעי קידוש קומץ בכלי כבר תירצו התוס' בפ"ק דמנחות דף י' ע"ב בד"ה בשמאל אכשורי וז"ל וי"ל דהוא מפרש בא לעובדה ביד בקמיצה גופא וכו' או בהעלאה ביד להקטיר לאחר שנתקדש בכלי עכ"ל וא"כ לפ"ז נוכל לומר דגם ר' ינאי יסבור האי היקשא דר' יהודה בריה דר"ח ואע"ג דמכשיר אפי' בהמינו וכ"ש בשמאל מ"מ מפרש בא לעובדה ביד בקמיצה גופה לבד וכן פרש"י שם בפ"ק דמנחות דהאי אמוראי דפליגי אליבא דר"ש הם ר' ינאי ורב נחמן וא"כ גם ר' ינאי נפקא ליה קמיצה בימין מהאי היקשא דר' יהודה וכו' ומעתה ק"ל על התוס' שם בפ' הקומץ רבה דף כ"ו ד"ה ורבי ינאי שכתבו ור' ינאי דלית ליה דר' יהודה בריה דר"ח נפקא ליה קמיצה בימין בג"ש דיד יד הא לפי מ"ש בפ"ק שפיר אית ליה וצ"ע:

תוס' ד"ה גורעין וכו' לא שייך למיפרך סכינא חריפא אפסקא קראי אלא כשמחבר תיבה אחת כי ההיא דיש נוחלין דבריהם מבוארים יותר בפרק הוציאו לו דף מ"ח וז"ל לא שייך למיפרך סכינא חריפא דמפסקא לקראי כדפריך בפ' יש נוחלין דהתם נסיב וי"ו דנחלתו ולמ"ד דלשארו ועושה תיבה בפני עצמה וקשה דהתם בפ' יש נוחלין דף קי"א ע"ב לא פריך סכינא חריפא אפסקא קראי אלא לאביי דתריץ הכי ונתתם את נחלתו לקרוב אליו שארו וירש אותה שמסרס התיבות לעשות שארו המוקדם מאוחר והקרוב אליו שהוא מאוחר עושה מוקדם אבל לרבא דתריץ הכי ונתתם את נחלת שארו לו דגורעין ומוספין ודורשין לא פרכינן סכינא חריפא וכו' כיון דליכא אלא שינוי אותיות כפי' רשב"ם שם ע"ש וי"ל דאיתא התם והאי תנא מייתי לה מהכא דתניא וירש אותה מלמד שהבעל יורש את אשתו דברי ר"ע ר' ישמעאל אומר אינו צריך הרי הוא אומר וכל בת יורשת וכו' ופי' שם רשב"ם דר' ישמעאל לית ליה גורעין ומוסיפין ודורשין ע"ש והשתא תוס' הכא ק"ל דהכא משמע דלכ"ע גורעין ומוסיפין ודורשין דליכא מאן דפליג אהאי דרשא והתם מוכח דאיכא מאן דפליג אף דליכא אלא שינוי אותיות וטעמא משום דבהא נמי אמרינן סכינא חריפא וכו' ותירצו היינו כשמחבר תיבה אחת כי ההיא דיש נוחלין משא"כ הכא ודוק ושוב ראיתי שם בפ' הוציאו לו בס' חידושי הלכות שהגיה שם דהתם נמי נסיב וי"ו דנחלתו וכו' ר"ל דמייתו ראיה מהתם דהיכא דליכא אלא שינוי אותיות ועושה מהם תיבה לא פרכינן סכינא חריפא ולפ"ז צריך להגיה נמי בתוס' הכא וכצ"ל לא שייך למיפרך סכינא חריפא אפסקא קראי כשמחבר תיבה אחת וכו' ונמחק תיבת אלא אבל דוחק הוא להגיה דבריהם בשני מקומות:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה