אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף כד:

דף כד.

גמרא והרי קמיצה דלא כתב בה אלא כהונה ותנן קמץ בשמאל פסל אמר רבא או אצבע או כהונה ה"ה דה"מ לשנויי לעולם תרתי בעינן והא דתנן קמץ בשמאל פסל משום דאתיא מיד יד כדתניא ר"ש אומר כל מקום שנאמר יד אינו אלא ימין ורבא גופיה קאמר הכי לקמן יד יד לקמיצה וכו' ומהאי טעמא לא פריך לקמן לר"ש דאמרינן אליביה דכהונה בעיא אצבע והרי קמיצה דלא כתב בה אלא כהונה ותנן קמץ בשמאל פסל ולא פליג ר"ש כדפריך והרי זריקה וכו' אלא משום דאתיא מיד יד כמ"ש התוס' בפ"ק דמנחות דף י' ע"ב ע"ש אלא קושטא הוא דמשני ליה דלא בעינן לרבנן אלא או אצבע או כהונה דאי אמרת דתרתי בעינן וטעמא דקמיצה דאתיא מיד יד אכתי קשה והרי קבלה והרי זריקה דלא כתב בהו אלא כהונה ותנן קיבל בשמאל פסול זרק בשמאל פסול אלא ש"מ או אצבע או כהונה קאמר ודוק:

שם ואלא כהן ל"ל בכיהונן אע"ג דכבר ילפינן לעיל דף י"ז וי"ח דמחוסר בגדים שעבד חילל ואפילו בעבודה שאין זר חייב עליה מיתה ואפי' עבודה דלא מעכבא כפרה כדאיתא לעיל מ"מ קרא אגב אורחיה קמ"ל בכיהונו אע"ג דאין צריך ודוק:

רש"י ד"ה קבלה כתב בה כהונה דכתיב והקריבו בני אהרן הכהנים וכו' הא דלא מייתי קרא דכתיב ולקח הכהן מדם החטאת וכו' דמייתי רבה בב"ח משום דמשמע ליה דגמ' לא פריך לי' אלא מהאי קרא דוהקריבו בני אהרן הכהנים וגו' דפריך ליה אלא כהן ל"ל ואי מההוא קרא דולקח הכהן וגו' לא מצי למיפרך דהא לא כתיב ביה בני אהרן דתיהוי כהן יתירא כמו קרא דוהקריבו בני אהרן וגו' כפרש"י לקמן ודוק:

ד"ה אלא כהן ל"ל בקבלה הא כתיב בני אהרן אי לאו וכו' כצ"ל:

ד"ה לקידוש קומץ בכלי שרת שיהא בימין שיאחז הכלי וכו' משמע דקאי על הכלי שנותן בו הקומץ לקדשו שצריך שיאחזנו בימינו בשעה שמקדש בו הקומץ ואע"פ שהקומץ הוא נתון בימינו ואיך אפשר שיאחז הכלי ג"כ בימינו ונותן בו הקומץ מימינו איכא למימר שכהן אחר יאחז הכלי בימינו ובפ"ק דמנחות פרש"י שם לקידוש קומץ דכי מקדש לקומץ בכלי יתנהו בימינו לתוך הכלי והוא נכון:

תוס' ד"ה והרי זריקה וכו' הקשה הר"י וכו' משמע בהדיא דר"ש יליף שאר קרבנות מחטאת אין להקשות אמאי לא ק"ל קושיא זו לעיל כי פריך והרי קמיצה דלא כתב בה אלא כהונה ותנן קמץ בשמאל פסל דילמא הא דקמיצה פוסל בשמאל משום דילפינן מהיקשא דחטאת דמנחה נמי כתיב בההוא היקשא ולעולם בעינן תרתי דלק"מ דקמיצה לא מצי למילף מחטאת דקמיצה הוא במקום שחיטה ושחיטה גופא בחטאת אינה פוסלה בשמאל ודוק:

בא"ד ועופות לא אתו בהיקשא דזאת התורה וכו' יש מקשים דבפ"ק דמנחות דף ב' הוכיחו שם התוס' בד"ה כל המנחות דעופות נמי אתו מהיקשא ע"ש ונ"ל הא דכתב הכא ועופות לא אתו מהיקשא אין הכונה אלא על המליקה לבד משום דמליקה במקום שחיטה ושחיטה גופא בחטאת אינה פוסלת בשמאל כמ"ש לעיל גבי קמיצה אבל לשאר מילי אתו שפיר עופות נמי מהיקשא כמ"ש התוס' בריש מנחות ודוק:

בא"ד וי"ל דעדיפא משני פליג בברייתא ר"ל דה"ה דה"מ לשינויי דיליף מהיקשא אלא דקושטא משני דפליג בברייתא והמקשה אע"ג דידע להיקשא אפ"ה פריך ליה לידע אי איכא שנוייא אחרינא ולכך משני ליה פליג בברייתא ודוק:

בא"ד וצריך לתרץ דהאי תנא סבר לה כוותיה בחדא ר"ל דההיא תנא דוזאת התורה דמפיק ימין מחטאת סבר לה (כב"ש) [לוח הטעיות חק נתן: כר"ש] דכהונה בעיא אצבע אבל ר"ש לא ס"ל כוותיה דמכשיר זריקה בשמאל בשאר קרבנות והוא כמו תירוץ השני של ר"ת לגי' זרק אלא דלא ניחא להו בההיא גי' דאינה משנה בשום מקום ודוק ובס' הב"ז פי' בע"א ע"ש וקשה ליישבו:

בא"ד וי"ל דמליקה וכו' אבל מהיקשא וכו' מכאן קשה על מ"ש לעיל דהא כתבו דגם בהזאה לא ילפי' מהיקש עופות מחטאת בהמה ואי לא מסתפינא אמינא דט"ס נפל וצריך למחוק מתיבת אבל מהיקשא וכו' עד תיבת כמשפט והא דיליף התם מיעשה עולה כמשפט ולא יליף מהיקשא כיון דבהזאה מיירי כבר כתבו התוס' בריש פ"ק דמנחות דאיצטריך אליבא דר"א דפ' התודה דלית ליה היקשא דזאת התורה וצ"ע:

בא"ד וצ"ע אי מצי לפרש הכי ותנן זרק בשמאל פסל דפ' כל הפסולים תנן קבל בימין וכו' כצ"ל והאי צ"ע קאי אדלקמיה ולא אדעיל ודוק ובס' הב"ז פי' דאדלעיל קאי והמעיין יבחר:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה