חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף כג.
תוס' ד"ה לא למעוטי טומאת התהום וכו' ועוד יש לפרש וכו' אלא מהדרינן אטהורין דטומאה דחויה היא בצבור עיין בספר פנים מאירות וס' צ"ק מ"ש בזה:
ד"ה טומאת התהום דזיבה וכו' ונ"ל ברוך דבעינן וכו' ואם אמר לן לאחר שחיטה ראיתי בין השמשות וכו' כצ"ל:
בא"ד ולדידי א"ש דכיון דראה בצפרא מיד הוה ספק אולי יראה עוד ביום והוי כנודע הספק קודם שחיטה ר"ל כיון דנפתח מקורו קרוב להיות שיראה עוד ביום והוי כנודע הספק קודם שחיטה משא"כ בזב בשביעי שלו שכבר נסתם מקורו וספר ז' נקיים לא הוי כנודע הספק קודם שחיטה ודוק:
בא"ד ורבינו מתרץ וכו' מ"מ לעולם היה קרוי טמא שרץ בשעת עשיית הקרבן וכו' ויצא ידי פסחו ואע"ג דזב בשביעי שלו אחר שטבל אינו מטמא וקרוי טמא שרץ ואפ"ה לא יצא ידי פסחו י"ל דאיירי שבשעה ששחטו עליו עדיין לא טבל וכל טומאת זב אית ליה ולכך כשראה לאחר שחיטה לא יצא ידי פסהו ודוק ודברי הב"ז כאן אין מבוררין לי ע"ש:
בא"ד וק' על פרושי משמעתין דמיירי בכהן המרצה וי"ל וכו' כצ"ל ור"ל בשלמא לפרש"י דמפרש כגון שראה בין השמשות של י"ג וכו' משכחת שפיר טומאת התהום דזיבה בכהן המרצה כגון שראה בין השמשות של י"ג ותכף ומיד טבל וא"כ שפיר הוי ספיקא ספק הוי מקצת ביום ומקצתה בלילה והוי זב ואע"פ שטבל טמא הוא עד שיספור ז' נקיים ואת"ל דהויא כולה בלילה ולא הוי זב מ"מ טמא הוא אע"פ שטבל כיון שעדיין לא העריב שמשו ספק דילמא הויא כולה ביום וגם הטבילה היתה ביום והוי טהור וא"כ משכחת שפיר גבי כהן טומאת התהום דזיבה אבל לפירושם דמפרשי דהיינו כגון ששחטו על זב בשביעי שלו ואח"כ ראה בשלמא בבעלים משכחת לה דשוחטין וזורקין על טמא שרץ אבל בכהן המרצה היכי משכחת לה טומאת התהום הא אינו יכול לעבוד בשביעי שלו אע"פ שטבל עד שיעריב שמשו דטבול יום שעבד חילל וא"כ אפי' לא יראה אח"כ עבודתו פסולה ודוק ודברי הב"ז גם בזה אינן מבוררין לי ע"ש: