אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף יד:

דף יד.

תוס' ד"ה שיכור וכו' ולא משמע כן בפ' מומין אלו פוסלים באדם אלא שיכור בשאר דברים המשכרין וכר' יהודה דאמר מחלי עבודה מיהו שיכור וכו' כצ"ל ור"ל דהתם משמע דסתם שיכור פירושו בשאר דברים המשכרין ע"כ ה"נ דקתני סתם שיכור ולא תני שתויי יין ע"כ דמיירי נמי בשאר דברים המשכרין והא דקתני פוסל דמשמע דמחלי עבודה היינו כר' יהודה דס"ל הכי אבל לרבנן לא מחלי עבודה אלא שתויי יין ואח"כ כתבו מיהו שיכור דתנן התם וכו' פי' דנראה להו דוחק להעמיד האי ברייתא כר' יהודה ודלא כרבנן לכך כתבו אע"ג דשיכור דמתני' התם הוי בשאר דברים המשכרין שיכור דהאי ברייתא הוי שתויי יין והא כדאיתא והא כדאיתא ובס' הב"ז הגיהו אלא שכור בשאר דברים המשכרין ודלא כר' יהודה וכו' נראה דמפרש דבריהם דקאי אמתני' דהתם וכך הוא שיעור דבריהם ולא משמע כן בפ' מומין אלו פוסלים באדם אלא שיכור דתנן התם בשאר דברים המשכרין ודלא כר' יהודה דאמר מחלי עבודה דהא מתניתין דהתם קתני שיכור בהדי דברים דלא מחלי עבודה וכתבו מיהו שיכור וכו' ר"ל דאין מוכרח לפרש שיכור דהכא כשיכור דהתם אלא הא כדאיתא והא כדאיתא וכולהו אליבא דרבנן וק"ל:

ד"ה והא שחיטה וכו' ותימא מאי פירכא לרבנן וכו' עיין בס' צ"ק מה שהקשה בזה וצ"ע לישב:

ד"ה הג"ה שחיטה לאו עבודה היא פי' (בק"ו) [לוח הטעיות חק נתן: בקונטריס] מדאתכשרו בה כל הפסולים וא"א לומר כן דאהכשר זר גופיה מייתי לה הכא וכו' כצ"ל עיין לדבריהם בפ' טרף בקלפי דף מ"ג ע"א ששם דבריהם מבוארים כל הצורך:

ד"ה איבעיא להו וכו' פרש"י לפסול וכו' או פגול פוסלת בה או אם זר מוליך אפי' בהושטת יד פסולה ואינו יכול לתקנה בכהן להחזירה ולהוליכה כהן ואי לא שמה הולכה אינה קרויה עבודה וכו' אין בכך כלום ויכול לתקנה בכהן בהולכת רגל דכהן וקאמר ת"ש וכן יושב וכו' אבל מיושב פסול לא מצי מוכח דהויא הולכה שלא ברגל עבודה בלאו דיוקא משום דדילמא וכו' כצ"ל:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה