אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף יד.

דף יג:

גמרא שלא לשמן במאי נוהג בפסח וחטאת פסח וחטאת בבמה לא קרבו תימא הא הכא אליבא דר"ש קיימינן ור"ש אית ליה לקמן דף קי"ז דפסח קרב בבמה גדולה וא"כ איכא למיפרך מה שלא לשמו שכן נוהג בבמה גבי פסח תאמר בחוץ למקומו שאינו נוהג כלל בבמה וצ"ע:

תוס' ד"ה ומה שלא לשמן וכו' ומיהו קשה מה לשינוי בעלים שכן פוסל בזביחה בפסח או בזריקה לחודיה ר"ל דשינוי בעלים שייך בזריקה לחודיה כגון אם זרק בשינוי בעלים פסול אבל גבי פגול אם כשזרק חישב חוץ לזמנו כשר עד שיחשב על דבר אחר או בתחלת זריקה מחשב על גמר זריקה ודוק:

בא"ד וי"ל דשלא לשמן יוכיח וכו' לא ידענא מאי קא מיתרצי דהא שלא לשמן נמי פוסל בזביחה בפסח ואף בחטאת וג"כ איתיה בזריקה לחודיה ודוק:

ד"ה הג"ה תוך עזרה מקדשה וכו' וצ"ע דמיבעיא לקמן ירדו מהו שיעלו ועוד י"ל וכו' דיבור זה עמוק הוא מי ימצאנו דלא ידענא מאי קשיא להו והנה הב"ז כתב וז"ל ולעד"נ דכצ"ל וצ"ע דלקמן (דף ק"כ ע"א) מבעיא להו ירדו מהו שיעלו (ר"ל ק"ק ששחטן בדרום אם עלו לא ירדו ואיבעיא לן ירדו מהו שיעלו וא"כ צ"ע הא אישחיט על הרצפה וכבר עלו דהרצפה קדשו ק"ל) וי"ל דשחט על הרצפה ואח"כ נתן על הדף ועי"ל דמודה וכו' צ"ל נ"ל עכ"ל דבריו מגומגמים ועוד לפי ההג"ה זו קושייתם היא מעין קושיתם הראשונה ותירוץ זה הוא תירוץ הראשון בעצמו וא"כ כיון דכבר כתבו תירוץ זה אמאי חזרו וכתבו וצ"ע הא בתירוץ זה שכבר כתבו אין כאן צ"ע ובס' צ"ק כתב וז"ל ונ"ל דה"פ דהשתא דמשני דכל פסולים קרי ירידה אפי' מעל רצפה ולא יעלו א"כ צ"ע לקמן דמבעיא להו בק"ק ששחטן בדרום אם ירדו מהו שיעלו מאי תיבעי להו הא שחיטת דרום גרוע משאר פסולים כמ"ש התוס' לקמן ובשאר פסולים אמרינן דאם ירדו אפי' מעל רצפה לא יעלו מכ"ש גבי שחיטת דרום בשלמא לרבנן דלא משכחת עליה וירידה אלא מע"ג המזבח מבעיא להו אם משלה בהן האור וירדו מהו שיעלו ובשאר פסולים דלא יעלו מיירי בלא משלה בהן האור וכ"כ תוס' לקמן בפירוש דמיירי בהכי אלא אליבא דר"י דאפי' ירידה מעל רצפה הוה ירידה לגבי שאר פסולים ולא יעלו מכ"ש בשחיטת דרום ומאי מיבעיא להו וכו' עכ"ל הן אמת דקושיא נכונה היא אבל עמוקה היא בדברי התוס' ועוד דקושיא זו אינה אלא לפי א"נ שחט על הרצפה וכו' אבל לפי תירוץ א' שכתבו דמשכחת ליה דירדו בלשכה וכו' לאו קושיא היא כיון דהירידה היא מע"ג המזבח ויש לחלק כמו שחלק הרב הנז' וא"כ אמאי כתבו וצ"ע וכו' דמשמע דלכל התירוצים צ"ע ובס' פנים מאירות כתב וז"ל לפי שראיתי בדברי מורינו הב"ז שהגיה בכאן ולעד"נ דא"צ להגיה כלל דהא לפי דבריהם לעיל דאשכחן ירידה או בלשכה או באולם או ע"ג דף וע"כ הא דנקט בגמ' אם עלו לא ירדו מיירי לאחר שירדו עלו ואשמעינן דאין צריך לירד ובהא פשיטא ליה דלא ירדו רק מבעיא אם ירדו מהו שיעלו לכתחלה והקשו התוס' תמיהה רבה עד שהוכרחו להניח בצ"ע דמאי מבעיא לקמן דפשיטא לתירוץ התוס' דאם ירדו שלא יעלו דאי יעלו לכתחלה א"כ הא דפסלה תורה שחיטת דרום לא אשכחן בשום ענין אי שחיט בעזרה שרי להקריב ואי מיירי שירדו באולם וכו' כיון דשרי לכתחלה לעלות למקום הראוי להקרבה א"כ אפילו בקרבן כשר אם הוא באותן מקומות אין יכול להקריב באותו מקום עד שיעלה למקום הראוי להקרבה א"כ אין חילוק בין פסולים לכשרים דבשלמא אי כל עזרה לא מקדשה א"כ פסול שאסור לכתחלה להקריב אלא אם עלו לא ירדו ושפיר קא מיבעיא ליה אם ירדו לאחר שעלו מהו שיעלו כיון דקידשם המזבח אבל לר"י לא איצטריכא התורה לפסול כל הפסולים אם לא דאם ירדו שלא לעלות ליה וא"כ מאי מיבעיא ליה וכו' עכ"ל ונכון הוא וראיתי בהגהות שנדפסו בתלמוד שנדפס מחדש שכתבו ז"ל נ"ב בפ' המזבח מקדש דף פ"ז ע"א מיבעיא לנו בראשו של מזבח ואח"כ ירדו מהו שיעלו לשלחן מדמינן לה דלא נפסל בלינה או לקרקע מדמינן לה ש"מ דפשיטא ליה דבקרקע היינו ירדו ופסול בלינה ולא חשיב כמו על המזבח ואפי' בראשו של מזבח רוצה לחשוב כמו לינה ואי ס"ד דעזרה מקדשת כמו מזבח למה פשיטא ליה בלן בקרקע יותר מבלן בראשו של מזבח עכ"ל ולפי פי' זה העיקר חסר מדבריהם ועוד ק' לי לכל הני הפירושים מאי קשיא להו להתוס' מהנהו בעיי דילמא הנהו בעיי אליבא (דרבי) [לוח הטעיות חק נתן: דרבנן] דסברי דעזרה לא מקדשה דהכי הלכתא ומאי צ"ע איכא ולעד"נ להגיה דבריהם הכי וצ"ע דלקמן תנן (פ' המזבח מקדש דף פ"ד ע"א) כשם שאם עלו לא ירדו וכו' כצ"ל ור"ל דמתחלה הקשו מהא דתנן אם ירדו לא יעלו לר"י היכי משכחת לה בפסולים אם ירדו כיון דעזרה מקדשת כמזבח ותירצו דמשכחת לה דירדו בלשכה וכו' חזרו והקשו מההיא מתניתין גופא דתנן שאם עלו לא ירדו דקשיא להו לישנא דאם עלו דמשמע דמשכחת לה דלא עלו והא לר' יהודה דס"ל דרצפה מקדשת כמזבח א"כ כולן עלו ולא משכחת דלא עלו והיכי משכחת פיסול בפגול ונותר וטמא דאפי' ר' יהודה מודה באלו דאם עלו לא ירדו כיון דלא משכחת ולא עלו כיון דרצפה מקדשת עלו הם משעת שחיטה זהו כונת קושיתם וזהו מ"ש בתירוץ בתרא ותו דלשון אם עלו דנקט וכו' משמע דלישנא דאם עלו קשיא להו וכן הקשו לקמן בהדיא פ' המזבח מקדש דף פ"ד ע"א בד"ה זאת היא העולה וכן בריש פ' יוצא דופן דף מ' ע"א ע"ש כנ"ל להגיה דבריהם ולפרשם כך ונ"ל דחסר תירוץ א' מדבריהם וכצ"ל וי"ל כגון שיש הפסק בין הבהמה לרצפת העזרה ועי"ל וכו' כצ"ל וזה התירוץ נזכר בדבריהם לקמן פ' המזבח מקדש ובריש פרק יוצא דופן א"נ יש להגיה בדבריהם בע"א וי"ל דשמא הא דעזרה מקדשת כמזבח היינו כשרים להקטיר עליה אבל פסולים לא ועי"ל וכו' כצ"ל וזה התירוץ נזכר בדבריהם שם בפ' המזבח מקדש דף פ"ז ע"א ד"ה כבש מנין ע"ש ודוק נ"ל:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה