חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף יג:
גמרא אלא ל"ק הא דאמר הריני שוחט על מנת לקבל דמה למחר לפי מ"ש התוס' לעיל דף ט' ע"ב ד"ה מחשבין מעבודה שכתבו ונ"ל דלקמן מיירי שחשיב בעבודה עצמה אם קבל לגמור הקבלה שלא לשמן וכו' נ"ל דע"כ גרסי הכא ל"ק הא דאמר הריני מקבל ע"מ לגמור הקבלה למחר הא דאמר וכו' ודו"ק:
שם הא רבנן הא ר"ש אע"ג דאמרן לקמן מודה ר"ש בהולכת חטאות הפנימיות שמחשבה פוסלת בהן הואיל ועבודה שאין יכול לבטלה היינו דוקא לפסול אבל אינו מתפגל להתחייב כרת והיינו דתניא לא מפגלת ודוק:
תוס' ד"ה ע"מ לשפוך וכו' צ"ע בפ"ק דמעילה דמיבעיא לן חישב לנשפכין מהו ר"ל דקשה לפי שני הפירושים שפירש שם רש"י ע"ש ועיין שם בדבריהם:
ד"ה הג"ה תהי בה וכו' תימא הא ריש לקיש גופיה קאמר לקמן מודה ר"ש בהולכת חטאות הפנימיות עכ"ל כצ"ל וקשה מאי ותימא זו דהא לא קאמר ריש לקיש ומודה ר"ש בהולכת חטאות הפנימיות אלא לענין לפסול שלא לשמה דזה לא ילפינן משלמים אבל לענין פגול דילפינן משלמים שפיר קא תהי ריש לקיש אי מה שלמים אין טבילת אצבע מפגלת בהן אף חטאת וכו' ובס' הב"ז כתב וז"ל ור"ל אע"ג דלא למדו אלא משלמים ובשלמים הולכה לא פסלה לר"ש ק"ל עכ"ל לא ידענא מאי קאמר וכי פסול חטאת שלא לשמה ילפינן משלמים והלא שלמים אינם אלא למצוה והא דפסול בחטאת אינו אלא מדשנה עליו לעכב ועוד מאי קאמר ובשלמים הולכה לא פסלה לר"ש והא אפי' בשאר עבודות לא פסלי בשלמים לכ"ע ול"פ אלא בהולכה דחטאת ופסח ואפשר לומר דט"ס נפל בדבריו וכצ"ל אע"ג דלא למדו אלא מחטאת חיצוניות ובחטאות חיצוניות הולכה לא פסלה לר"ש ור"ל דפיסול שלא לשמן בחטאות הפנימיות ילפינן מחטאות חיצוניות ואע"ג דהולכה בחטאות חיצוניות לא פסלה לר"ש אפ"ה קאמר ריש לקיש דמודה ר"ש בהולכת חטאות פנימיות וא"כ ה"נ נימא הכי גבי פגול אבל עכ"ז אינו מחוור דהא כתבו התוס' לעיל דף ח' ע"ב בד"ה ה"ג הנך כולהו כתבו בסוף הדיבור דחטאות הפנימיות לא ילפא מחיצוניות משום דאיכא למפרך אלא דבת"כ ילפי לה מקרא דחטאת הקהל היא ע"ש וצ"ל דקושיא היא לפי מאי דמסיק ר' יוסי בר' חנינא מודה היה לפסול מק"ו וכו' דהיינו אע"ג דאמר ר"ש כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבים עליו משום פגול אפ"ה מודה הוא דפסול אם חישב עליו חוץ לזמנו והשתא הא דאמר ריש לקיש מודה ר"ש בהולכת חטאות הפנימיות שמחשבה פוסלת בהן וכו' איירי אפילו במחשבת חוץ לזמנו ואע"ג דאינה בשלמים לר"ש דמכשיר בהילוך אלמא אע"ג דמחשבת פגול בחטאות הפנימיות ילפא משלמים אפ"ה הולכה פסלה בחטאות הפנימיות אע"ג דלא פסלה בשלמים לר"ש ה"נ נימא גבי טבילת אצבע ודוק וזהו כוונת הרב הב"ז ואין לומר דהתם משום דילפינן בק"ו משלא לשמן דלא ילפינן בק"ו אלא שאר עבודות שפוסלות בשלמים אבל הולכה לא אתיא (מק"ו) [לוח הטעיות חק נתן: בק"ו] דהיכי תיתי בהאי ק"ו ומה שלא לשמן שהוכשרו בשלמים פסול בחטאת חוץ לזמנו שפוסל בשלמים וכו' הא חוץ לזמנו בהולכה אינו פוסל בשלמים לר"ש דהא תנן ר"ש מכשיר בהילוך ואפי' גבי פגול כדמשני לעיל הא רבנן הא ר"ש וכן איתא בת"כ הא דר"ש מכשיר בהילוך גבי פגול ודוק:
ד"ה אי מה שלמים וכו' זה אין שייך לומר דמחשבת וכו' דבכל חד אזלינן בתר חוץ לזמנו דידיה עכ"ל קשה איך כתבו זה אין שייך לומר דמחשבת יום שני לא יפסול בחטאת וכו' דהא בת"כ פ' צו פרשה ח' דף ל' הקשו קושיא זו ומכח קושיא זו הוצרכו למילף מריבוייא ע"ש. ובני ידידי טוב עלם אליהו חי יצ"ו השיב לי דהתוס' הכי קאמרי כיון דאילפא היה משיב לפי סברת רב פדא דלא הוה ידע ריבוייא וקס"ד דיליף משלמים במ"מ א"כ לפי סברתו אמאי לא השיב לו דמחשבת יום שני לא יפסול בחטאת כמו בשלמים וכתבו משום דסברת בר פדא היתה דזה אין שייך לומר דפשיטא וכו' אבל האמת דאין זה פשיטות כדמוכח בת"כ והא דבת"כ לא השיב כדהשיב הכא אילפא משום דהא עדיפא ליה להשיב בענין זמן הפגול גופיה ודוק ונכון הוא: