אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף טז.

דף טו:

גמרא מה לבעל מום שכן עשה בו קרב וכו' קשה אמאי לא אפיך ק"ו מהנושאים למקומות ויעביד הכי ומה אכילה שמותר בבעל מום אסורה בזר עבודה שפסולה בבעל מום אינו דין שפסולה בזר דהשתא ליכא למפרך מה לבעל מום שכן עשה בו קרב וכו' דהא לא ילפינן מבעל מום לעבודה מאכילה ילפא וכן קשה לקמן אדרב משרשיא דעביד ק"ו זר מיושב דפריך ליה מה ליושב שכן פסול לעדות אמאי לא עביד ק"ו ממקומות הכי ומה אכילה שמותרת ביושב אסורה בזר עבודה שפסולה ביושב אינו דין שפסולה בזר דהשתא ליכא למיפרך (מאי) [לוח הטעיות חק נתן: מה] ליושב וכו' וי"ל משום דאיכא למפרך נמי מה לאכילה שכן אסורה בכ"ג אונן תאמר בעבודה שכשרה בכ"ג אונן ודוק:

שם דבי ר' ישמעאל תנא אתיא בק"ו מבעל מום וכו' זר יוכיח וכו' תימא היכי בעי רבי ישמעאל למילף אונן מזר והא איהו גופיה יליף לעיל זר מאונן וליכא למימר דלפי המסקנא דקאמר טמא יוכיח תו אין אנו צריכין למילף מזר הא ליתא דעל כרחך אף לפי המסקנא צריכין נמי למילף מזר דאלת"ה איכא למפרך מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה כדפריך לעיל וי"ל הא דבעי רבי ישמעאל למילף אונן מזר הוא אליבא דמאן דמפיק זר מקרא וכן הא דבעי למילף לעיל זר מאונן הוא ג"כ אליבא דמאן דמפיק אונן מקרא והכי קאמר רבי ישמעאל דלא בעי קרא לתרוייהו לזר ולאונן אלא אי איכא קרא לאונן תו לא צריך קרא לזר דאתי מאונן וכן אי איכא קרא לזר תו לא צריך קרא לאונן דאתי מזר ודוק:

תוס' ד"ה אף אני אביא זר שמוזהר וכו' לכך צריך לטעמא דאזהרה משום דלא תימא טמא בקרבן צבור וכ"ג יוכיח וכו' קשה איך אפשר לומר טמא וכו' יוכיח הא כל מה הצד מגופיה פרכינן מעלמא לא פרכינן כדאיתא בפ' כל הבשר וע"ק מאי קאמרי לכך צריך לטעמא דאזהרה וכו' הא ע"כ צריך לטעמא דאזהרה כדי להשוותו בזה לצד השוה ולמילף מיניה דאי לא הוה זר שוה להם באזהרה איכא למפרך מה להצד השוה שבהן שהן מוזהרין וי"ל דה"ק דאזהרה גופה תיתי בק"ו ומה בע"מ שאוכל מוזהר ואם עבד חילל זר שאינו אוכל א"ד שמוזהר ואם עבד חילל לכך כתבו דצריך לטעמא דאזהרה משום דלא תימא טמא וכו' יוכיח והא דקאמרי יוכיח הוא על עיקר הקושיא אבל אכתי קשה אמאי הוצרכו לדחות משום דלא תימא טמא בקרבן צבור וכו' הו"ל לדחות מה לב"מ שכן עשה בו קרב כמקריב כדפריך הש"ס וצ"ע:

ד"ה ומה יושב שאוכל כגון במורם מקדשים ובכור עכ"ל פי' דקשיא ליה היכי משכחת יושב ואוכל בקדשי קדשים והא אין ישיבה בעזרה והיכי קאמר ומה יושב שאוכל ומיתרצי כגון במורם מקדשים קלים ובכור דנאכלין בכל העיר ומיהו לפי מ"ש לקמן בד"ה יושב ת"ח בהג"ה דהא דאין ישיבה בעזרה אינו מן התורה יכול לפרש אפי' בקדשי קדשים וק"ל ועיין בפסקי תוס' מ"ש כאן ועיין לדבריהם שם בפ' ב' דיומא דף כ"ה בד"ה אין ישיבה בעזרה ושם בפ' אלו נאמרין דף מ' ע"ב בד"ה והא אמר מר:

ד"ה מה ליושב וכו' ולאו קושיא היא כיון דגזלן אינו מוזהר וכו' ר"ל דאיכא למפרך מה להנך שכן מוזהרין שלא לעבוד תאמר בגזלן שאינו נזהר שלא לעבוד וק"ל:

ד"ה יושב ת"ח וכו' דהא אי אזיל לאסהודי מנפשיה וכו' ותו דאמר פ' שבועת העדות ה"מ לממונא אבל לאיסורא ילך להעיד אין חכמה וכו' ר"ל אא"כ משום זילותא הוא אי אזיל לאסהודי לקמי דזוטר מיניה אבל לעולם הוא מעיד מיושב הילכך באיסורא ילך להעיד וימחול על זילותא דיליה משום דאין חכמה וכו' אבל אי אמרת משום דצריך להעיד מעומד ולכך אינו הולך להעיד כדי שלא יבטל עשה דכבוד תורה א"כ מאי אירייא ממונא אפי' איסורא נמי אע"ג דאין חכמה וכו' מ"מ עשה דכבוד תורה עדיף וק"ל:

בא"ד אלמא טעמא משום דהוי כמו דין ויכול ת"ח לישב וכו' ר"ל דיכול ת"ח לישב בחליצה אפילו לכתחלה ולכך מייתי שפיר ק"ו מיושב ת"ח דיכול לישב לכתחלה בין לדין ובין לחליצה אבל מיושב שאינו ת"ח אינו יכול ללמוד אע"ג דבדיעבד אם חלצה מיושב כשרה משום דאיכא למפרך שכן פסול לחליצה לכתחלה כמו דפריך שכן פסול לעדות אע"ג דבדיעבד כשר כמו שכתבו התוספות לעיל ודוק:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה