אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף טו.

דף יד:

רש"י ד"ה ונהי נמי וכו' וכ"ש דשמעת וכו' דהואי שלא ברגל כשרה היא מ"מ ש"מ וכו' ר"ל דממה נפשך שמעינן דאפשר לתיקונא דאי מפרשינן יחזיר לכשר קמא ושמעינן מינה דהולכה שלא ברגל לא הויא הולכה מדקתני יחזיר לכשר קמא ואי הויא הולכה אמאי יחזירנה לאחור יבא כשר שמצד המזבח ויטלנה מידו אלא ש"מ דלא הויא הולכה מ"מ שמעינן דאפשר לתיקונה מדקתני יחזיר לכשר ולא קתני פסולה ואי נמי מפרשת לה דבכשר אחר של צד מזבח קאמר כ"ש דשמעת דהולכת כשר קמא דהואי שלא ברגל דכשרה היא ואין צריך לתקונה וא"כ מ"מ לפחות שמעינן דכשר על ידי תיקון והא דקאמר גמרא אי ס"ד לא איכשר וכו' קאי אי מפרשינן יחזיר לכשר קמא קאמר ודוק ובס' צ"ק פי' בע"א ואינו מחוור:

ד"ה דקאי זר בראי וכו' וכי פשיט יחזיר כשר ויטלנו וכו' ר"ל דהשתא דאוקימנא דקאי זר אבראי ליכא למימר יחזיר לכשר דבשלמא אי קאי זר אגואי אתי שפיר יחזיר לכשר דלא איפסלא בהושטת הפסול דבהאי הושטה שהחזירה לכשר הרחיקה מן המזבח הילכך לא הואי הולכה לפסול אבל השתא דאוקימנא דקאי זר אבראי ליכא למימר יחזיר לכשר דהא בהאי הושטת יד דפסול להחזיר לכשר מקרבתו לצד המזבח לכך מוכרח לפרש כי פשיט יחזור הכשר ויטלנו וזר מעשה איצטבא הוא דעבד וק"ל ודברי צ"ק בזה אינן מבוררין לי:

ד"ה בהולכה רבתי וכו' דכי פליגי ר"ש ורבנן בהולכה זוטרתי פליגי ששחט בצד המזבח וזרק דהיינו שלא ברגל אבל בהולכה רבתי דהיינו ברגל לא פליגי ולקמן מותיב לה ממתניתין דשמעינן מינה דבשוחט נמי רחוק מן המזבח מכשיר ר"ש מדקתני שאם רצה שוחט בצד המזבח וזורק הס"ד ואח"כ ד"ה מחכו עלה דהא שמעתא דמוקי טעמא דר"ש בהולכה זוטרתי ולמימר דלאו הולכה היא וכו' כצ"ל כן כתב בס' הב"ז שכן מצא בס"א ועיין בס' משנה למלך בפ"א מהל' פסולי המוקדשין הלכה כ"ג שפלפל הרבה בהאי שמעתא ע"ש:

ד"ה היינו חובה וכו' ובהולכה רבתי לא פליגי והא כי פליגי וכו' דהא קתני אפשר שלא בהילוך וכו' שאפשר לבטלה הוא ורבנן ס"ל הא מיהא לא ביטל כצ"ל והס"ד משמע מפרש"י דרבנן מודו לר"ש שאם שחט בצד המזבח וזרק שהקרבן כשר אע"ג דלא קיים מצות הולכה דההולכה אפשר לבטלה וכן כתב בהדיא לעיל דף י"ג ע"א ד"ה כשהוא אומר וכן כתבו שם התוס' ד"ה אתה אומר וע"ש אבל קשה מהא דכתב לעיל דף י"ד ע"ב ד"ה והא שחיטה וכו' שכתב וליכא למיפשטיה לרבנן דמשום דס"ל הולכה א"א לבטלה תפסול בזר וכו' יע"ש והא כבר הוכחנו מפירושו שיכול לבטלה וי"ל הא דכתב לעיל דס"ל הולכה א"א לבטלה היינו כששחט רחוק מן המזבח דאיכא הולכה בזה ס"ל רבנן דא"א לבטלה ולעשותה בהולכה שלא ברגל אבל אי שחט בצד המזבח וזרק אע"ג דליכא הולכה הקרבן כשר ודוק אבל הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' פסולי המוקדשין דין כ"ג כתב וז"ל והולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן שקיבל את הדם ועמד במקומו וזרקו למזבח נפסל הזבח עכ"ל נראה דמפרש הא דקאמר ר"ש במתניתין אבל אפשר בלא הילוך שוחט בצד המזבח וזורק זאת הראיה אינה אלא לדעתו אבל רבנן אף בזה פליגי וס"ל א"א בלא הילוך ואפילו שוחט בצד המזבח צריך לחזור לאחריו כדי לקיים מצות הילוך ודוק וע"ש בס' משנה למלך שהאריך הרבה יע"ש:

תוס' ד"ה חטאת העוף דפסלה הזאה וכו' ולהכי בחטאת העוף פסלה מחשבה בהזאה מכי נפיק וכו' עיין בס' הב"ז ובס' צ"ק:

ד"ה אלא חטאת העוף וכו' משום דדם הנתון בצואר כנתון בכלי שרת ולא דמי לבעיא דר' אבין וכו' דאיבעי' ליה אי צואר ככלי שרת אי לא וכו' טעמא הוא דלא דמי נ"ל דהתם הוא דמספקא ליה משום דפיסול כניסת דם לפנים לא כתיב אלא בחטאת בהמה ולכך מספקא ליה אי צואר עוף חשיב ככלי שרת ומפסיל או דילמא כיון דלא ילפי' אלא מחטאת בהמה כצואר בהמה דמי ומדמה אמר רחמנא ולא בשרה אבל הכא בפיסול מחשבה דכתיב בחטאת העוף גופיה פשיטא לן דדם הנתון בצואר כנתון בכלי שרת דמי ודוק:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה