חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף ד.
תוס' ד"ה מה לזריקה וכו' וא"ת ונילף קבלה והולכה משחיטה וזריקה וכו' עכ"ל הולכה לא אתיא דאיכא למפרך דהויא עבודה דאפשר לבטלה כדקאמר בש"ס אלא ר"ל כיון דאתיא קבלה משחיטה וזריקה אתיא נמי הולכה מדאפקי' רחמנא לקבלה בלשון הולכה כדאמר הש"ס וק"ל:
בא"ד וי"ל מה להנך שכן חייבים בחוץ וכו' לפי מ"ש התוס' בפ' תמיד נשחט דף ס"א ע"א ד"ה ואיתקש אוכליו וכו' דשלא למנויו לא פסיל אלא בשחיטה דוקא ובפסח ה"מ לשנויי מה להנך שכן פוסל בהן שינוי בפסח אלא דמשני שפיר דמה להנך שכן חייבים בחוץ שהם שוים בכל הקרבנות וק"ל:
שם גמרא אמר קרא ובשר זבח תודת שלמיו וכו' האי להכי הוא דאתא וכו' ואכתי מ"ל חטאת ואשם מניין ת"ל זבח א"כ נכתוב קרא וכו' איכא למידק אמאי איצטריך לכל הני שינויי דהא איכא כמה קראי בהאי פרשתא דתודה זבח התודה והקריב על זבח תודת שלמיו וא"כ נילף מנייהו לשינוי בעלים ואמאי איצטריך למילף ליה מהאי קרא דכתיב גבי אכילה דאיצטריך לדרשא אחרינא שוב ראיתי בת"כ דדרשי כולהו לדרשא אחרינא ע"ש:
רש"י ד"ה תודה קרויה שלמים כו' כמו חטאת הקהל וכו' ביאור דבריו דק"ל אמאי לא אמרינן נמי מהאי קרא דשלמים נמי קרוי תודה ע"ז משני דתודת שלמים כמו חטאת הקהל תורת משה ר"ל כמו דהתם א"א לפרש אלא חטאת של הקהל ולא הקהל של החטאת וכן תורת משה ר"ל תורה של משה ולא משה של התורה ה"נ תודת שלמיו א"א לפרש אלא תודה של שלמים ולא שלמים של תודה וק"ל:
ד"ה וישנן בד' עבודות וכו' אבל שינוי בעלים לא שייך אלא בזריקה וכו' אבל שחט שלא לשם בעליו וכו' אין זו מחשבה דשם בעלים לא שייך בקרבן אלא להתכפר בו וכפרה בזריקה היא וכו' עכ"ל משמע מדבריו הא דאמרן אין שינוי בעלים אלא בזריקה סברא הוא כיון דשם בעלים לא שייך בקרבן אלא להתכפר בו וכפרה בזריקה היא ולא צריך קרא לזה אלא סברא היא. ובזה נסתלק מה שהקשה בס' פנים מאירות ע"ש: