אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף ג.

דף ב:

גמרא אמר רב יהודה אמר רב חטאת ששחטה וכו' לשם חולין כשרה כתב הרמב"ם ז"ל בפ' ט"ו מהל' פסולי המוקדשין דין י"א וז"ל הפסח ששחטו וכו' בין ששינהו לשם חולין פסול שנא' ואמרתם זבח פסח הוא לה' עכ"ל וכתב בס' הב"ז וז"ל ואני איני כמשיב על דברי רבינו אלא כגון דא צריכא לי רבה דא"כ מאי פריך בכאן אלמא דמינה מחריב בה דלאו מינה לא מחריב בה והתניא תוכו וכו' ולדעת הרב אדפרכת תוכו מחטאת ליסייעיה מפסח דלא מינה מחריב בה ואי משום דשאני פסח דכתיב לה' א"כ גם טומאה שאני דכתיב תוכו ואפי' כלי שטף ועוד דמקרא מלא דבר הכתוב קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים ומנ"ל לחלק בין פסח לשאר קדשים ועוד כשבא לומר לקמן דף ו' ע"ב פסח יוכיח ופריך מה לפסח שכן זמנו קבוע טפי הו"ל למיפרך מה לפסח שפוסל בו מחשבה אפי' לשם חולין וכו' עכ"ל ולעד"נ דהרמב"ם דייק לה מדקאמר רב חטאת ששחטה לשם חולין כשרה ולא נקט פסח בהדי חטאת כדקתני מתני' חוץ מן הפסח והחטאת ואדרבא פסח חביבא ליה ואקדמיה ש"מ דוקא חטאת אבל פסח פסול מקרא דמייתי רבינו ומה שהקשה הב"ז א"כ אמאי לא פריך ליה מפסח יש להשיב כמ"ש דשאני פסח דכתיב ביה לה' ומה שהקשה דא"כ גבי טומאה שאני דכתיב ביה תוכו וכו' אה"נ דה"מ לשנויי הכי אלא דעדיפא משני כמ"ש התוס' גם מ"ש דמקרא מלא דבר הכתוב וכו' איכא למימר דאתי קרא דכתיב לה' גבי פסח ואפקיה מקרא דולא יחללו גם מ"ש כשבא לומר לקמן פסח יוכיח ופריך מה לפסח וכו' הו"ל למפרך מה לפסח שפוסל בו לשם חולין י"ל דאה"נ דה"מ למפרך ליה הכי אלא דבלאו הכי פריך ליה שפיר ודוק נ"ל:

שם ורמינהו כל הגט וכו' ואפי' לשם נכריות נמי פסול הקשה בס' צ"ק וז"ל אין לדקדק לפ"ז היכא דייק לעיל גבי גט נמי הא קתני כל הגט וכו' ולא קתני שלא נכתב לשם אשה דילמא אי הוה תני שלא נכתב לשם אשה הוה משמע שלא נכתב כלל לשם אשה הא נכתב לשם אשה לשם נכריות כשר וכו' עכ"ל ולא קשיא מידי דכ"ש הוא השתא סתמא פסול לשם נכריות לא כ"ש דשם נכריות גרע מסתמא כמו שהוכחתי לעיל מהש"ס גבי לשם חולין דגרע מסתמא ודוק ומ"ש בס' הנ' ליישב וז"ל וי"ל אפ"ה פריך שפיר דאי אמרינן מש"ה תני שלא לשם אשה לאשמועינן אפילו לשם נכריות פסול וכו' לפ"ז [לוח הטעיות חק נתן: מ]מתני' נמי ליכא למידק דסתמא כשר דילמא הא דתני שנזבחו שלא לשמן לאשמועינן אפי' נזבחו לשם חולין וכו' עכ"ל וליתא דמנזבחו שלא לשמן לא שמעינן אפי' נזבחו לשם חולין אלא שמעינן שנזבחו שלא לשם זבח זה אלא לשם זבח אחר כמ"ש התוספות ד"ה ואפי' לשם נכריות וק"ל:

תוס' ד"ה קיימי ב"ד ומתני וכו' יש תימה למה לו להאריך וכו' ונראה לפרש שלא היה בלבו היינו שלא אמר בהדיא וכו' אבל חישב בלבו וכו' עכ"ל תימא איך אפשר לומר שחישב בלבו הא קאמר אף מי שלא היה בלבו דמשמע אפי' בלבו לא חישב שוב ראיתי כתיבת יד בשם תוספות טו"ך שכתוב הא דקאמר שלא היה בלבו ר"ל שלא היה ניכר ונודע מה שהיה בלבו כיון שלא הוציא בשפתיו אבל לעולם אימא לך דחישב בלבו ודוק ועיין בס' צ"ק ובס' פנים מאירות:

ד"ה הכותב טופסי גיטין וכו' ותימא דלא קתני בהך יתר על כן וכו' וי"ל משום דאמר ללבלר וכו' עיין בס' ב"ז:

בא"ד וק' להדיא וכו' וי"ל אע"ג דקתני הוסיף אי לא הוה תני ליה לא הוה קשיא ליה מידי עכ"ל כצ"ל ר"ל אי הוה מההיא בתרייתא שמעינן חידושא דשמעינן מקמייתא וג"כ שמעינן חידושא אחרינא דלא שמעינן מקמייתא מוכרח למתני יתר על כן והוסיף ואי לא תני הוה ק"ל אמאי לא תני אבל אי לא שמעינן מההיא בתרייתא חידושא דאיכא בקמייתא אע"ג דשמעינן חידושא אחרינא דלא שמעינן מקמייתא אינו מוכרח למתני יתר על כן או הוסיף ואי תני ליה ל"ק לן אמאי תני ליה כיון דאיכא חידושא דלא שמעינן מקמייתא ואי לא תני ג"כ לא הוה ק"ל אמאי לא תני ליה כיון דליכא למשמע מינה חידושא דאיכא בקמייתא זהו מ"ש אע"ג דקתני הוסיף אי לא הוה תני ליה (נ"ל) [לוח הטעיות חק נתן: ר"ל] אי לא הוה תני ליה בעלמא בכה"ג דליכא למשמע מינה חידושא דאיכא בקמייתא כגון ההיא דהכותב טופסי גיטין לא הוה ק"ל אמאי לא תני ליה כמ"ש ודוק ועיין בס' ב"ז וס' צ"ק:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה