אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף קנו:

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף קנו:

דף קנו.

גמרא אם בר ישראל הוא אזיל ואתי וכו' איפשר דשמואל תפלה היא דקעביד דאי לאו הכי כפי שטח דבריו מיהא משמע דודאי קאמר דאזיל ואתי ומנא לי' הא. ואפשר דיכולני לומר עוד דשמואל נמי איצטגנין הוה וחזא דעביד מצוה דמתצילת ליה: שם גמרא מצוה עבדת פי' דלא אימא דמקרה בעלמא קרה לי' אלא דמצוה עבד דמיתצלת לי' וזהו מצוה קא עבדת דזה הוא הגורם. דפשיטא דהוא ידע דמצוה עבד ואין לומר גדולה קאמר לי' דהעיקר חסר בדבריו. וכן הא דלקמן דברתי' דרעקי' ומי הכי היא דקאמר לה דלא תימא מקרא הוי לה דהכניסה המכבנתה וכו' ופשוט: שם רש"י ז"ל ד"ה כלדאי חוזים בכוכבים וקשה הרי רש"י ז"ל בעצמו פי' בערבי פסחים דהיינו אוב. ונלע"ד דרש"י ז"ל סובר דכלדאי שייך למיקרי בין בעלי אוב בין החוזים בכוכבים כולהו כלדאי מקרו והוכרח לפרש התם אוב משום דהתם קאסר לשאול בכל דאיתא ואי הוו חוזים לא משמע דאסיר מסוגין דהכא ומדקא אמר אסתכלתי באיצטגנינות וכו' לזה בוודאי דלא אסר התם אלא אוב משא"כ במציאות דכלדאי דהכא דאיפשר דשרי. ועוד הני כלדאי דהכא משמע דלא הוו אוב דדרכם של בעלי אוב שלא לשאול מבלי שיבקש מהם השואל משא"כ החוזים בכוכבים דחזו תמיד מבלי שיבקש מהם אלא דמצטגנינים והולכים ויודעים וכו'. כדמשמע מהכא. ועוד נראה דהאוב לא יאמר עניינים כאלו כהא דרב נחמן וכו' וג"כ מעיקרא לא ישאלו מהאוב ענין זה לגלותו. האם היה בן שתלד גנב וזה פשוט לכל מעיין ומבין הענין בדיוק. ודו"ק: שם תוספות ד"ה כלדאי וכו' עוד קשה דבהדי' כתיב וכו' ונלע"ד ליישב דהני מילי שלא יהי' הוא עצמו בעל אוב שישאלנו אבל כגון אם יהיה איזה גוי בעל אוב וכדומה אימא דשרי וליכא איסורא מקרא לזה קא אסר בש"ס אפי' לשאול וכו'. וק"ל:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה