חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף קנא:
גמרא ואף שלמה אמר בחכמתו. צריך לדעת מה חכמה קאמר הכא דמיחש לה הש"ס בלשון חכמה דקאמר בחכמתו. אכן הכא כד דייקינן שפיר דמה דקאמר הש"ס קאמר שלמה בנועם דבריו ע"ה בחכמתו והוא דהש"ס קאמר כדי שלא תפוח כריסו של מת. אם כן חיישינן לתפוח וזהו דקאמר שלמה המלך ע"ה ונרוץ הגלגל אל הבור וכו'. שהגלגל הוא הגלל שבכרס והבור הוא הפה ותיקשה ומי יביא הגלל שבכרס לפי הבור שהוא הפה כי הפה למעלה בגוף אם לא שתאמר על ידי הפחה שתפוח הכרס ותגבה עד דכאשר תבקע הכרס תרוץ אל הבור. וזהו בחכמתו שהוא יודע ענין האדם במותו ורמז לנו בחכמת דבריו. וק"ל:
שם גמרא אמר רבי יהושע בן לוי לאחר שלשה ימים וכו' לא ידענא מנא ליה לרבי יהושע בן לוי זה אם מסברא או מדרש' הכתוב. ועד השתא לא ידענא לא זה ולא זה: ונראה דמפיק לה ממה שדרשו בהנהו קראי דיונה שדרשו כי על ענין האדם בשעת מיתה ודרשו על קרא דויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות אילון תלתא יומין דבר נש בקברא ואתבקעי מיעוי וכו' ואומר לו טול מה דיהבת בי וכו' הכא הוא דכתיב וזריתי פרש על פניכם וכו' עד כאן. והכא נמי פשיטא דעל זה סמך רבי יהושע בן לוי בדבריו דאמר שלשה ימים ושלשה לילות וכו' ואייתי הש"ס דברי רבי יהושע בן לוי ולא הוצרך לראיה וק"ל:
שם גמרא במתים חפשי וכו'. הכוונה בזה דאי לאו האי דרשא דרבי יוחנן הוה אמינא דגם המתים שייך בהו קיום מצוות באופן דמצו לקיומינהו כגון להלבישם ציצית ולהסיר מעליהם שעטנז וא"כ עדיין שייך בו לקיים מצוות ואיכא למימר ביה לקיים שבתות הרבה לזה הוצרך לדברי רבי יוחנן. וק"ל:
שם גמרא שאם הוא לא בא וכו'. פי' לאו דוקא דבהכרח בג' דורות ימצא עניות דהא קא חזינן טובא דהוו הרבה דורות בעושר. וק"ל:
שם גמרא לעולם יבקש אדם וכו'. אמרו מלת לעולם דהגם דאמרינן מזונא לאו בזכותא תלי' מילת' אלא במזלא. וא"כ מאי יועילו הרחמים דמזליה לא ישתנה לזה אמר לעולם יבקש אדם רחמים דסבירא ליה כמאן דאמר לקמן אין מזל לישראל והכל תלי בבקשת רחמים. והגם דמזוני צריך זכות גדול כמו שפירשו התוספות לקמן עכ"ז אל ימנע אדם עצמו מן הרחמים וקשה לדרך זה הוה ליה להש"ס לאתויי הא דתני רבי אליעזר הקפר דסובר נמי אין מזל לישראל בהדי הנהו כולהו דמייתו לקמן. ונראה עוד לומר דאיפשר דר"א הקפר דעתו הוא דיש מזל ועל זה קאמר לעולם הגם דיש מזל עם כל זה על ידי רחמים יזמין לו הקב"ה מי שיתן לו צדקה ויגמלהו חסד על דרך מה דאמר בסמוך דאמר רבי חייא לדביתהו אקדים ליה ריפתא לעני כי היכא וכו' והרבה מיני רחמים אית ליה לקב"ה לרחם על העני בעניותו כי אל רחום הוא ב"ה. ופשוט: אי נמי יש לומר דלעולם הנולד במזל עני הוא עצמו לא ישתנה להיות עשיר והכא שיבקש רחמים הוא שיתן לו ה' בנים ויזמינם לו במזל עושר. והוא ע"ד אומרם ז"ל בה' דברים האב זוכה לבן וא' מהם העושר ועל זה יוכל האדם להתפלל. וק"ל: שם גמרא האי דמעתה עד ארבעין שנין וכו'. פירוש מה שמכחיש ממאור העינים מצד הבכי הדרי ממ' שנין ולמעלה מכחיש והו"ל בבכי ולא מהדר וזהו ושבו העבים אחר הגשם. וק"ל: