אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף קלט:

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף קלט:

דף קלט.

גמרא ומסננין את היין בסודרין. קשה האי יין דשרי בסודרין היכי דמי אם בצלול מאי איריא בסודר וכפיפה מצרית אפי' במשמר' עצמה שרי כדקאמר זעירי ואם בין הגיתות כדמוקמי' לההיא ברייתא דרשב"ג אפילו במשמרת שרי ואם ביין שיש בו שמרים והא קתני רישא דאסור ואם שמר חייב חטאת והכא קאמר דשרי לחלוטין וכיון דחייב מדאורייתא על ידי שינוי לא מישתרי חיובא דאורייתא לחלוטין ונלענ"ד לתרץ והוא בהקדים מה שכתבו התוספות ז"ל דלא מיקר' בורר אלא כשיש פסולת מעורב באוכל מה שא"כ היכא דהפסולת עצמו נאכל גם כן כההיא דסובין דחרדל דנאכלין ג"כ כמו שכתבו התוספות ז"ל דף קל"ד בד"ה הכא מיחזי וכו' בהא לא מיקרי בורר דחייב מדאורייתא אלא מיחזי כבורר. ודע כי השמרים דקאמר במתני' דחייב אם שמר היינו פסול' גמור דלא חזי לאכילה כלל ועיקר וכמו שכתבו התו' בדיבור הנז' ובאותו מציאות לא שרי בשום גוונא בעולם בין במשמרת בין בסודרין אבל במציאות היין דהוי ביה שמרי יין בעלמא ומשכחת לה דנפש היפה גומעתו היא ושמריו הדקים ביותר בזה מדאורייתא שרי ורבנן התירו להדיא על ידי שינוי דסוד' וכפיפה ואתא זעירי וחדש דבצלול לגמרי לא גזרו דאסור ושרי גם במשמרת ותני רשב"ג דאין הגתות כצלול דמי ושרי גם במשמרת כי כן שותים אותו כל העולם ובצלול הוא נחשב והשתא אתי שפיר ולא קשה מידי. ומה שיש להקשות לסברת הש"ס עיין לקמן בדיבור הסמוך, ודו"ק:

שם גמרא אבל עכורין לא משמע דסוב' הש"ס לולא דברי זעירי דשרי עכורין גם במשמרת. וקשה ממתניתין דשרי דוקא בסודרין הגם דאמרינן דמתני' בעכורין עכ"ז לא שרי אלא בסודרין. הן אמת פשיטא דהא דמשמע מן הש"ס דשרי אעכורין היינו עכורין דאינן נמאסין משתי' בשביל השמרים ולאו פסולת גמור כמו שפרשתי לעיל אלא דקשה דמשמע דשרי גם במשמרת והוא הפך מתני' דשרי דוקא בסודר וכפיפה וצ"ע לכאורה. ונראה פרושא דסוגיא הכי הוה והו' דסוב' הש"ס דבהיכ' דאיכא קצת עכיר' אפי' במשמרת שרי ומתני' דאסרה משמרת ודוקא בסודר בדאיכא שמרים ברוב בני אדם אינם שותים אותם אלא על ידי הדחק לזה החמירו לשנות בסודרין מה שא"כ בכל שהוא עכירות לא מחמרינן לשנות ושרי במשמרת כהא דרשב"ג דטורף וכו' הגם דאית בה שמרים והנה איפשר דידע הש"ס דההיא בין הגתות וסבר ומינה אמרינן דלא לאסור כל מציאות שמרים דמשתי הכי ואין בני אדם קפדי לסננן ושרי גם במשמרת ומתני' דדיקא סוברים היינו בהיכא דאין רוב בני אדם שותין אותו הכי וקפדי לסננו לזה דוקא על ידי שנוי דסודר הוא דשרי. ולעולם לא דמי לשמרים דלעיל דהוי פסולת גמורה דחייב ואסיר בכל גוונא ולזה שפיר קא פריך מדרשב"ג אדזעירא ולא מרשב"ג אמתניתין דרשב"ג קא אמר בבין הגיתות ומשתי הכי לכל. ומתני' לא משתי הכי לכל אלא אדזעירי דדייק דוקא צלולין משמע דאין שום גדר להתיר במשמרת. אלה צלולין דוקא ואפי' עכורין קצת דמשתו להו הכי אסור והאמר רשב"ג וכו' ומשני תרגמה רב זעירי בין הגתות שאני פי' לא תגמור מינה דשאני בין הגתות דכל העולם שתו ליהו הכי והוי כצלול גמור ושמריו לא מיקרו שמרים כלל מה שא"כ בשאר יין אעפ"י דמשתי הכי בההוא עכירות פורתא עכ"ז אסיר במשמרת ודוקא בסודרין כדאיתא במתני' והשתא לא מחדש זעירי בדבריו אלא מלת שאני דהוה ס"ד לדמות' לבין הגיתות מתרגם זעירי שאני ולעולם בין הגיתות ידע לה מעיקרא. ובאמת כפי זה צריך לומר כגיר' הש"ס שלפנינו בין הגיתות שאני ולא בין הגיתות שנו ולאותה גירסא נראה ליישב בדרך אחר והוא דהש"ס סובר דתנא דמתני' דקתני בסודרין לאו דוקא סודרין וה"ה משמרת והוה ס"ד דבעכורין נמי קתני וכמו שגילה רשב"ג בברייתא דטורף וכו' ונקט תנא סודרין אפשר שנתכוון לאשמועינן חידוש כמו שכתוב בטור בדין המסנן מים בסודרין שיש בו משום ליבון משא"כ במשמרת אעפ"י שהיא של פשתן שרי משום דדרכה בכך וכתב עוד דדוקא מים אבל יין ושאר משקין שרי ולית בהו משום כיבס א"כ הכא הוא הדין נמי דאשמועינן חידוש בסודרין לא מבעיא במשמרת שדרכה בכך ואין בה משום כיבוס דזה אפילו במים אלא אפילו בסודר דיש בו משום כיבס ביין שרי לסנן וזהו מסננין בסודרין ואשמועינן תנא מה דנחית הטור לאשמועינן. זהו העולה במצודתינו בפירוש הסוגיא הזו. וראיתי לרמב"ם ז"ל שפירש דרך אחרת ופסק דאסור לסנן במשמרת אפילו יין צלול והוא הפך פשטא דסוגיין לחלוטין דכפי דברי הש"ס אפי' במשמרת שרי. וכתבו הלחם משנה והבית יוסף שהכריחתו קושיתיינו עצמה שכתבתי בסמוך והוכרח לומר דמשמרת דקאמר זעירי ורשב"ג היינו סודר דקתני במתניתא וסמכו שלא לפרש בהדיא סודר אמתני' דקתני סודרין מסתמא אינהו נמי בסודרין קא אמרי ודברי הב"ח הכא שכתב דטעמו של רמב"ם ז"ל הוא דפסק כסתם משנה נראה מדבריו כי רשב"ג פליג אמתני' וקתני במשמרת ופסק רמב"ם ז"ל דלא כרשב"ג כמעט לא ירדתי לסו' דעתו של הרב ז"ל ודברי הלחם משנ' בידינו עיקר. ואני אומר דרמב"ם ז"ל טעמו שלא פירוש כשני פירושים שכתבתי ולא בחר בשום אחד מהם ובחר לו לאו דוקא הוא משום דהוי גריס בש"ס בין הגיתות שנו ורחוק הרבה לחלק בין עכור לעכור דמשתתי ושינוייא תניינא לא ס"ל כלל משום דהוא ז"ל פסק דאפי' מים צלולים שרי. דסובר דאין בו משום מכבס ומלבן כלל הפך דברי הטור ז"ל שכתבתי ואינו סובר דשרייתו זה הוא ליבונו וכן כתב בהדיא הוא ז"ל ולזה הוכרח מכח הקושיא דלא אשכח לשנות מידי ופסק דשרי דוקא בסודרין וסמכו אמתניתין. ודוק ונכון:

שם רש"י ד"ה כדי שיצלנו וכו' לזוב הוא סוף דיבור. דיבור המתחיל את היין וכו', כן צריך להיות:

שם בא"ד מפני הקמחי' נראה כי רש"י ז"ל מפרש לפי המסקנא דדוקא צלולין שרי במשמרת ושאינן צלולין אפילו אין בהם אלא קמחים בעי שינוי בסודר מה שא"כ למאי דס"ד דהש"ס דעכורין שרי גם במשמרת בהכרח דמוקי למתני' דלא התירה אלא בסודר בעכורין ביותר מהקמחים דאילו בקמחים שרי דוקא בסודר א"כ היכי בעי למישרי עכורין במשמר' אין לך עכורין קלים גרועי' מהשמרים ביותר בקמחים. אלא דרש"י מפרש כפי מסקנת הש"ס דדוקא בין הגיתות שאני וזולת זה אסור במשמרת כי אם על ידי שינוי דסודר וזה כפי מה שפירשתי בפירושא קמא. וק"ל:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה