חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף קכז.
גמרא גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש. היינו מדקתני במתני' מפני האורחין ומפני ביטול בית המדרש אשמועינן תנא הא דאי לא תימא הכי דלא אתא תנא להכי אלא דינא בעלמא אשמועינן אם כן תיקשה לימא לן תנא חדא מנייהו ואנא ידענא חדא מחבירתה אלא משום דעדיין לא ידענא דגדולה כהשכמת ב"ה והיא גופה אתא תנא לאשמועינן לזה הוצרך למיתני מפני וכו' למימר דגדולה הכנסת אורחים כהשכמת בית המדרש. וק"ל:
שם גמרא. ורב דימי אמר יותר מהשכמת בית המדרש דקתני מפני וכו'. והדר אמר ומפני וכו' לכאורה נראה דכוונתו היא משום דהוה ליה לתנא למימר מפני האורחין לחוד ואנא ידענא במכ"ש ביטו' ב"ה דאי נמי ליהוו שוים אמרינן ממילא ה"ה ביטול ב"ה דפשיטא דלא גרע. ולמה הוצרך למיתני עוד ומפני ביטול ב"ה. אלא ודאי דלהיות דהכנסת אורחין היא בסברת התנא יותר גדולה מהשכמת ב"ה. ולא גמרינן השכמת ב"ה מהכנסת אורחין לזה הוצרך למיתני ומפני ביטול ב"ה והוה ליה לא זו אף זו וזהו דדייק רב דימי באומרו והדר תני ומפני ביטול בית המדרש מדהוצרך תנא לאשמועינן בתר הכנסת אורחין וביטול ב"ה שמע מינה דגדולה הכנסה מב"ה. וצריך לאשמועינן לה. ולמאן דאמר גדולה כהשכ' ב"ה תיקשה מאי טעמא לא קאמר יותר מהשכמת ב"ה מדהדר תני כנז' יש לומר דסובר דמשום אקדומי והדר תני וכו' לא אמרינ דיותר. והטעם הוא דאין הכי נמי דלא צריך תנא לאשמועינן ומכ"ש הוא אלא דחש התנא דלא למיטעי ולומר דדוקא מפני הכנסת אורחין ג' וד' אבל משום ב"ה אפילו לגמור את האוצר כולו שרי קמל"ן דאפי' לבטול ב"ה דוקא ד' וה' והשתא קשה טובא אם כן לסברת רב דימי דדייק מזה גדולה מהשכמת ב"ה כיון דתנא בהכרח למהדר וליתני ומפני ביטול ב"ה כדי שלא לטעות דאפילו לפנות את האוצר. ע"כ הנראה נכון הוא דטעמא דרב דימי הוא פל הקדימה לחוד מדאקדמה דהו"ל למיתני מפני ביטול בית המדרש ומפני הכנסת וכו'. וזהו שדקדק רש"י ז"ל בנועם דבריו וז"ל דתנא דידן אקדמה ברישא. דכוונתו של רש"י ז"ל לשלול מה שפירשתי ברישא והוא נכון. ולרבי יוחנן דסבר שקולין הם סובר דאי הוה תנא לה בתר ביטול ב"ה הוה אמינא דגרועה היא ממנה ותנא לא זו אף זו קתני לא מיבעיא מפני ביטול ב"ה דגדול. אלא אפי' מפני האורחין וכיון דעד השתא עדיין לא ידעינן דגדולה כהשכמת ב"ה ולא הוה אמי' אלא דגרועה ממנה וממה דאקדמה ברישא ידעינן דהיא כמותה כולי האי ואולי. ולא חש תנא למיטעי דתיהוי יותר ועדיין איני יודע שהיא שוה לה וכיון דמוכרח תנא לאקדומי חדא בבא מינייהו היא מנייהו דאקדים בריש' אמרינן שהיא גדולה מהשנייה לה מדתנא לה ברישא לזה בחר לאקדומי חדא דהוה ס"ד דגרועה לחלוטין ומדאקדמה שמעינן דלא גרועה היא וגדולה כמותה ולא חש לן למטעי ולמימר דגדולה ממנה כיון דעד השתא היתה בחזקת גרועה. מה שא"כ אם הי' מקדים ב"ה ברישא דפשיטא דהוה שמעינן שפיר דגדולה יותר איבעית אימא מסברא איבעית אימא הקדימה. והתנא כפי האמת דעתו דשוים הם ושקולים הם. ומאן דסובר יותר נראה דסובר דמסברא הוא דשקולין. ומדאקדמה להכנסת אורחין שמע מינה דגדולה היא מהשכמת בית המדרש. ודו"ק: