חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף קטו:
תוספות ד"ה היו כתובין וכו' וקשה לרשב"א וכו' קשה סוף סוף הגם דמוקמינן דפשיטא ליה דאין קורין עם כל זה תיקשה מאי קא בעי כיון דידע מברייתא דמשמע מינה דמצילין. וי"ל דהגם דידע לה סבר דהאי תנא סובר כמאן דאמר מהנהו תנאי דאע"ג דאין קורין בהן מצילין ועדיין מיבעיא ליה למ"ד אין מצילין מהו. אי אמרינן כיון דכתיבי בלשון הקדש מצילין ומתניתא אפילו כמאן דאמר אין מצילין או דוקא כמאן דאמר מצילין אתיא והגם דבלשון הבעיא נקט נמי תבעי למ"ד מצילין דהכא אין מצילין כיון דלא כתיבי במתקיים נקט נמי כל צדדי הבעיא ולעולם פשיטא ליה דאיכא סברא דמצילין דמוקמינן בה הברייתא ותשאר הבעיא לאותו צד מה שא"כ אי מוכחינן מברייתא דקורין או ליכא מאן דפליג. ובזה אתי שפיר דברי התוספות ז"ל ואיכא עוד שינויי דחיקי ודחיות ולא משמע לי נכון כי אם מה שפרשתי. ודוק: