חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף צט:
תוספות ד"ה או דילמא וא"ת וכו' תיפשוט מדתניא וכו' נלע"ד דלרש"י אין הכי נמי דתפשוט מההיא אלא דהש"ס הא עדיפא ליה למיפשט ממתני' ודחיית רבי מרדכי דמחט ומורשא אינה דחייה ולא חש הש"ס לה ועיין מה שכתבתי בריש מסכתא בדברי התוספות ז"ל ד"ה למטה מעשרה. ופשוט:
שם בא"ד דוקא דפסק כוחו וכו'. וההיא ברייתא דמייתי הש"ס לקמן זרק למעלה מעשרה והלכה ונחה בחור דחייב לא מצי למיפשט מינה דמשמע טפי דהלכה מכוחו לחור ולא פסק כחו. ופשוט:
שם תוספות ד"ה ואמאי וכו'. וקשה לר"י וכו' כיון דאיגודו מבפנים וכו'. נראה דשאני הכא דאדרבא איגודו בסוף ד' דבתר מקום האגוד בו אזלינן והוא דבוק בכותל וכהא דאגד יד שכתבו התוספות ז"ל בריש מסכת דאזלינן בתר מקום שבו קשור. וגם מה שהקשה דאמאי משמע ליה טפי וכו'. נראה דמשמע ליה טפי ודאי דאומרו ד' אמות בכותל משמע ממקום שזרק עד הכותל ד"א מצומצמות ודו"ק: