אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף סט.

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף סט.

דף סח:

תוספות ד"ה מה ע"ז שחייבים וכו' והא דממעטינן בריש פ' בתרא דמכות פסח וכו'. דמה ע"ז דאמר רחמנא ולא תעביד וכו' קשה לי כפ"ז מודים כ"ע דאיכא נמי לאו בהאי קרא כפ"ז לדידם דטעמא דר"י משום דלא כתיב בהקישא דהכא לאו מאי טעמא דר"י דלא קאמר עד שישגוג נמי בלאו דהא איתיה ועוד למה מהדר ר"ל לקרא דאשר לא תעשינה. ונלע"ד דשאני הא דממעטינן פסח ומילה משום דבעי' כרת דומיא דכרת דהכא דע"ז מה כרת דע"ז הוא על לא תעשה גם וכו' ואיך מרבינן כרת דעשה אם אינו דומה לונכרתה דע"ז דהקישא ולפי פי' התוספות דדייקי לה מאשר תעשה ביד רמה דמשמע דכתיב לאו בכתוב יש ליישב דלגבי האי הקישא אמאי הוא דמחייב כרת שפיר איתיה ללאו ממשמעות ביד רמה וגו' מה שא"כ לגבי שגגתו במאי לא אמרינן אלא המבואר בהדייא ולא ממשמעות. ודוק:

תוספות ד"ה כגון דשגג בכרת וכו' וטעמא דר"י משום דלא כתיב לאו וכו' קשה מנ"ל ז"ל דר"י דריש דרשא אחרת מה שלא הובא ולא הוזכר בש"ס כלל ואי משום דמנ"ל לר"י דדי בכרת. סברא בעלמא דאין לך שוגג גדול מזה לא ידע שיוכרת ואם ממה דבעי הש"ס טעמא לר"ל משום שדבריו חידוש ולא סברא שלא תספיק שגגתו בכרת זה צריך ראייה בודאי. אי נמי נראה לי ראייה לסברת ר"י דסובר דבהכרח דהזדת לאו לא שמה הזדה. דאי שמה הזדה אז הוה מונבז דריש לסמיכות להזדת לאו ושגג בכרת. ואז הוה אמרינן דגם למונבז שגגת קרבן לא שמה שגגה ומנא ליה לומר דמונבז סובר דשגגת קרבן שמה שגגה אלא ודאי דגם לרבנן אפילו הזיד בלאו ושגג בקרבן לא מיקרי מזיד אלא שוגג. וכפי זה אין אנו צריכין למה שכתבו הם ז"ל דלא אמר זה ר"י אלא לרבנן ולא לרבי. וק"ל:

תוספות ד"ה אמר קרא וכו' קשה לר"י מנא ליה וכו' ע"כ סבירא ליה וכו' ונלע"ד דבודאי אי לאו סברא דמונבז שחידש אותה היקישא הסברא נותנ' למידרש מהאי קרא כרבנן. וממילא נפקא מינה לרבנן דלא דרשי האי הקישא דמונבז. פשיטא דהאי נמי דרשי ליה כהאי גוונא דיותר משמע ליה סברא לרבנן. מה שא"כ אחר האמת למונבז בהכרח לומר אשר לא תעשינה כרשב"א השב מידיעתו אעפ"י שקצת דחוק מוכרח למידרש הכא. ודוק:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה