חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף סב:
גמרא. ולאו מילתא היא דאמר רב חסדא וכו' קצת קשה מאי ראיה מייתי מדברי רב חסדא דילמא זה לתוספת טובה לעושר וכו' מה שא"כ לגבי עניות ברביעית מיהא ליכא עונש עניות. וזה פשוט. על כן נראה לי לפרש האי דקאמר הש"ס. ולאו מילתא היא לא קאי אדברי רבא אלא דברי הש"ס דקאמר דמשא ולא משא. ולעולם דברי רבא במסקנא נינהו לא אמרן אלא דלא משא וכו' והש"ס קאמר מילתא אחריתי דמאן דמשא ולא משא לא עביד טיבותא ולאו מילתא היא דעביד הכי דהא רב חסדא וכו' וא"כ מילתא הניאותא היא דעביד בר נש כרב חסדא. והטור פסק מעיקרא דמאן דמזלזל בנט"י נעקר וכו' ומביא לידי עניות וסיים בחילוק דהולכין למלחמה וכו' ואח"כ אמר ואף על פי דשיעורם ברביעית יוסיף וכו' דאמר רב חסדא וכו' משמע מדבריו דבזה אין עונש דאחר דאמר העונש דעניות ונידוי אשמועינן לעצה טובה כמו שפירשתי. ודוק דאי פירושא דלאו מילתא הוא הא דעבד רבא חילוק דמשא וכו' אלא אעפ"י דמשא ולא משא מביא עניות. לאו הוה ליה למימר הטור. ועוד הוה ליה למימר דכל מאן דמזלזל בנטילת ידים ואפילו רביעית מצומצם מביא לידי עניות וכו' אלא ודאי כמו שפירשתי, וק"ל: