חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף נז.
גמרא. בעא מינה רב כהנא מרב תיכי חילילתא מאי נראה דוחק דבעי בדין חציצה דאין זה מקומה:
ונראה דודאי לענין דין חציצה פשיטא ליה דבהיכא דלא מדהק דלא חייץ כמו שאמר רש"י לקמיה לדרכו דהא לאו חוצץ הוא ומאי חוצץ איכא למימר ולא גרע משל שער דמודים רבנן לר"י אלא דבעי אי הוי בכלל הגזירה אי איכא מאן דקפיד להסירם אע"ג דלא חייצי. ופשיטא ליה דבאריג לא גזרו אפילו קפדי עלייהו להסיר' ואפילו מטנפי וכמסקנת הש"ס להאי לישנא וללישנא דאחוותי פשיט בהיכא דלאו מטנפי לא קפדי ושרי ולא חיילה עלייהו גזירה ובהיכא דמקפידי כגון בהיכא דמטנפי גזרינן זהו מה שנלע"ד בפי' הש"ס ואתי מדוייק דקאמר אריג לא גזיר דמפשיט ליה הגזירה דלא גזור דבעיקר הדין ליכא ספיקא אלא דמה אעשה דמדברי רבותי לא משמע הכי. וק"ל: רש"י ד"ה הא נמי אריג הוא וכו'. ורבותי מפרשי' וכו'. היכי אמרינן הכא וכו'. ונראה ליישב דעת רבותינו ז"ל דבהא פליגי הני אמוראי בההוא חוצץ דהתם אי דק בלישניה או לא דק וכל מידי דקפיד עליה חוצץ ואסיר. אלא דאין סברא לומר דפליגי בדין חציצה עצמה מכמה טעמי. ופשוט:
תוספות ד"ה השתא רך על גבי קשה חוצץ וכו'. וקשה דלמא וכו' ואומר ר"י וכו' עכ"ל. ולענ"ד נראה לתרץ באופן אחר. והוא דאי תימא דרב הונא אתא לרבותא פשיטא בלאו דברי רב הונא ידענא דרך על גבי קשה חוצץ במכל שכן מרצועות שבראשי הבנות ממה נפשך אי אמרינן דרצועות הוי רך על גבי קשה. מאי שנא חוטין מרצועות. ואי אמרינן דרצועות קשה על גבי קשה מכל שכן רך על גבי קשה דהיינו צמר בראשי הבנות. דמה שהכריחו התוס' בדיבור הסמוך דרך על גבי קשה לא חייץ דקשה על גבי קשה הוא אחר האמת דמתניתין מיתוקמא בראשי הבנות והתיר רבי יהודה בחוטי צמר דהיינו רך על גבי קשה ואוסר בחוטי פשתן דהוי קשה על גבי קשה שפיר מה שאין כן בסלקא דעתך דמוקמינן מתניתין בעל הבשר דוקא:
אי נמי נראה לי דפשיטא דלא בעינן רבותא כרב הונא דהא אי מוקמינן למתניתין על גבי בשר ואפילו הכי סבר רבי יהודה ע"ה דצמר לא חייך אע"ג דהוי רך על גבי רך שהוא הבשר ואז הוי מכל שכן שקשה על גבי רך דלא חייץ לסברת רבי יהודה. ואם כן תיקשה לרבי יהודה למה אסר פשתן דהוי קשה על גבי רך דהוי מכל שכן מצמר על גבי בשר אלא ודאי דמתניתין בכל מקום מיירי ודוק היטיב.:
תוספות ד"ה השתא קשה על קשה וכו' וחוטי שער וכו' לכולי עלמא אין חוצצין וכו' אעפ"י וכו' עכ"ל. פירוש דהוקשה ליהו דרבנן בהכרח דפליגי ולא סברי דרך על גבי קשה לא חייץ כקשה על גבי קשה דהא אסרי צמר על ראשי הבנות ומתירין שער דהוי קשה על גבי קשה דחייץ טפי רך על גבי קשה. לזה הוצרכו להוסיף דברים אלו וכוונתם דאין ראיה מהשער כלל ולאו מטעם דקשה על גבי קשה לא חייץ כרך על גבי קשה הוא דאי מטעם זה קשה הרי אליבא דכ"ע חוטי פשתן לכולי עלמא חוצצין אלא ודאי רך ע"ג קשה לא חייץ כקשה על גבי קשה וחוטי שער גריעי יותר ולא חייצי אפילו כרך על גבי קשה ודוק: