חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף מה:
תוספות ד"ה לדבריו דר"ש ותי' וכו' מ"ס דיבור נראה לתרץ דטעם הש"ס דקאמר אב"א הוא משום דמצי הדוחה לומר דדוקא במגו דאיתקצי סבר לה ר' כר"ש. אבל בשאר המוקצה בעודו בסיבת הקצאתו סובר דאסור כהא דפצעילי תמרה דאע"ג דר"ש לית ליה מוקצה בהא אסר אי לאו דברי רבי דאמר דלית ליה דווקא גרוגרו' וכו' הכא נמי לסברת רבי בהא דוקא הוא דאית ליה היתר במוקצה במגו. א"נ במחמת מיאוס לכשתמצא לומר כמו שפי' רש"י ז"ל בההיא דקאמר הורה במנורה כר"ש בנר הוא מחמת מיאוס אפילו הכי אסר בהא דפצעילי תמרה. וק"ל:
תוספות ד"ה דאית ביה ביצה דאסור וכו' ואיפשר וכו' והוצרך לגזירת משקין שזבו לאסור אפילו ביצת תרנגולת העומדת לאכילה ביום טוב דאין בה משום מוקצה ואפילו הכי אסורה ביצתה משום משקין שזבו וגזירה וכו'. ופשוט:
תוספות ד"ה אין לנו וכו'. קשה לרשב"א וכו' הא אמרינן וכו' הכל מודים בסיכי זירי ומזורי נראה לי להיות דרבי אחא עשה הפרש בין ידו אחת בין נטלת בשתי ידיו. לזה אמר רבי יוחנן דאסור לכשתמצא לומר דקובע לה מקום כהאי גוונא מתיר ר"ש כדמשמע מרבי אחא דהתיר בידו אחת. וק"ל: