אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף כא:

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף כא:

דף כא.

גמרא אמרוה רבנן קמיה דאביי וכו'. מקשים המשכילים לא ידענא מאי טעמא דאביי שלא קיבל דברי רב רביה דרביה. ומאי טעמא לא אחשיביה לסמוך ע"ד. ונראה דאביי האמין בודאי מימרא דרב אלא דלא נראה לו כלל לאסור תשמישיה מכמ' טעמי. והא דמדליקין בשבת כיון דאיכא נר שבת לא גזור ואע"ג דגזור בכל מיני נרות. היינו כי קא עבידי לתשמיש מה שא"כ הא דלפרסומי ניסא קא עבידי לא גזור. ועוד דלכל הפירושים בין פתח הבית בין פתח החצר לא במקום תשמיש עבידי לה וכהאי גוונא לא גזור ואיכא עוד טעמי אחרינא לזה הוא דלא קבל דברי ר' ירמיה במה שעיין כדברי רב דטעמו הוא משום איסור וכו' וכדאתא רבין משמיה דרבי יוחנן אמר כדי הוא לסמוך אדבריו. וק"ל:

רש"י ד"ה מבחוץ וכו' ולא בר"ה וכו' קשה לפירושו אמאי תלה התנא טעמא לעיל עד שתכלה רגל מן השוק כיון דאנן מדליקין לפנים בבתים ואין בני רשות הרבים רואין מידי. וכמו שכתבו התוספות ז"ל משם ר"י בד"ה דאי לא אדליק ואין לומר דלאו לגבי פרסום דבני רשות הרבים קאמר אלא שיעורא בעלמא דאם כן אמאי תלה ברגלא לימא עד זמן פלוני שעתא ופלגא. ויש לומר דאי הוה אמר התנא שעתא ופלגא. לא הייתי יודע טעמיה ונקט רגלא משום דעד השתא נמי עדיין איכא מאן דעדיין לא הדליק בביתו ועסוק בצרכי חוץ ומכי אתא לביתיה אז הוא זמן הדלקה ואשמועינן דגם רגלא דתרמודאי מהניא לומר דעדיין הוא זמנא וכו'. ודוק:

שם בא"ד שבתיהם וכו'. לא ידענא מי הכריחו לזה אם הבתים פתוחים לרשות הרבים וצריכין אנו לידע לדידיה אם רצה להניחה בפתח החצר מהו אי הוי מכ"ש ואיכא פירסום טובא או לא. אכן רש"י ודאי מדקאמר שבתיה' פתוחי' לחצר שם הוא טעמו שמכריח דבתוך החצר. ואחר שכן כשנהיו נשאלין אפתח החצר אמרינן דלא משום דבעינן דהמדליקן נמי ראו יראו וזכור יזכרו זמן מהניסים והנפלאות יאמרו בפיהם ואם תעשה המנורה בפתח בחצר המדליק הרי זה אינו רואה אלא כשנכנס על פתח החצר ואחר שנכנס לחצר והיתה כאילו לא היתה ונמצא שנעשית נר חנוכה דוקא לבני רשות הרבים ותקן עוברים ושבים ואת עצמו לא תיקן וג"כ בני ביתו אשר אינם יוצאים ואינם נכנסים והיו כלא היו אף להיותם בנס ולא יזכרו ניסי' אשר עשה י"י להם. וזה נמי דקדק רש"י ז"ל באומרו ולא ברה"ר. ואם תאמר בעשותה גם כן ברה"ר נמי איכא פירסום לבני הבית ויצאו וראו זה דוחק. ועוד לא אשכחן חיוב אלא בהדלקה דמשמע דבאומרך הדליק הא איכא פרסו' בלא הוצאת נשים וטף שלא הוזכרה מה שאין כן בעשותו אותה פתח הבית הנה בני החצר מפורסם ליהו ניסא וגם לבני הבית להיותה בפתח הסמוך לפתח. וק"ל:

תוספות שם ד"ה דאי לא אדליק מדליק. ולר"י נראה וכו' נראה לע"ד דר"י סובר כרש"י ז"ל בהא דבפתח ביתו ולא בפתח החצ' דאי לא תימא הכי מאי טעמא דעתה דאין אנו עושים בפתח החצר והא דקאמר דעתה נראה לומר דר"י דקדק הא דקאמר רגלא דתרמודא. אם כן בזמנם היו חוששין לבני רשות הרבים והיינו בהיכא דליכא ריעותא לבני הבית וכגון שהבתים פתוחים לרשות הרבים דאי פתוחים לחצר לא מתקנינן לא בני רשות הרבים ולא בני הבית. ועתה דכל בתינו פתוחים לחצר דאי עבדינן הכי ליכא פירסום לבני הבית מוכרח לעשותה בפתח הבית אלא במה שכתב רש"י ז"ל שבתיהם לא סבר לה ר"י והכריח הוא מטעם וכו'. וק"ל:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה