חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף יב.
גמרא שם. רב הונא אמר הלכה מולל וכו' לפירוש הר"ן שפירש דאבא שאול ות"ק דידיה ס"ל כר"א וטעמא דלא ליהוי תנא קמא דאבא שאול דלא כמאן דלא עבדינן סברא שלישית. ורב הונא דקאמר מולל היינו משום כבודו דוקא כי זה בהכרח לומר דרב הונא אפילו בפילוי שרי דאהא דהמפלה קאי וקאמר זהו כבודו דוקא משום כבוד זהו לסברת הר"ן דליכא למימר דרב הונא פוסק הלכה כרבי אליעזר. ועוד כיון דקאמר זהו כבודו בודאי דאין כוונתו אלא משום כבודו. וקשה ליה לדידיה למה הביאה הרי"ף בהלכות להאי ברייתא כלל כיון דהויא כר' אליעזר והבית יוסף תירץ משום דרב הונא קאי אדידיה וזה דיחוי בעלמא דהוה מצי לאתויי דברי רב הונא באנפי נפשיה דלא ידעינן מאי שמעינן במה דסמכינן דברי רב הונא אברייתא:
ולעניות דעתי נראה לסברת הר"ן ז"ל דאשמועינן בהבאת הברייתא בהלכות וקאי רבי אליעזר אדידיה דאפי' פילוי דסלקא דעתך אמינא דאסור וכמו שכתב הרא"ש קמ"לן דאפילו הכי שרי דאדידיה קאי רב הונא ושרי ודוקא משום כבוד דלא חש הרי"ף למיטעי לומר ההיא ברייתא כבית הלל. דבית הלל ודאי שרו אלא ודאי כרבי אליעזר ולמיעבד הפר' לפילוי כיון דסובר בכוונת רב הונא דשרי לחלוטי אלא משום כבודו וקאי אברייתא דמפלה ואפי' הכי שרי. ודוק. אלא דקשה לי דברי הרא"ש ז"ל דמוקי להרמב"ן כסברתיה והוא ז"ל ורשב"א ז"ל פירשו בדברי רב הונא כפירוש הר"ן ז"ל ובהכרח דאפי' פילוי שרי רב הונא כיון דקאי אהמפלה. ודוק. תוספות שם ד"ה נוטל וכו'. וקשה דמשמע וכו'. קשה קצת פשיטא דלא קאי הכי. והא ראיה מברייתא דאין פולין ואין קורין לאור הנר בתרוייהו ותיפוק ליה מצד הריגה וההיא ברייתא בית שמאי ורבי אליעזר שמותי וא"כ ממילא ודאי דלא גזר. ודוק. תוספות שם ד"ה רבה וכו' לפי' ריב"א דרבא בחול מצי לאוקומי ברייתא דמפלה בפרעושים י"ל דסובר דאילו בפרעוש גזרינן מלילה אליבא דכולי עלמא ואפילו פילוי כהא דפירש לעיל. אליבא דרבי אליעזר: