אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף ז:

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף ז:

דף ז.

רש"י שם ד"ה ר"מ סבר וכו' וסתם משנה ר"מ. ולעניות דעתי נראה דהכא רש"י ז"ל הכא קאמר לעולם מתניתין בין למעלה בין למטה אין בו ארבע. והכא במאי עסקינן שנתכוון לזרוק החפץ שם בחור דוקא דשפיר אחשביה ולא בעי ארבע כי הא דכי אתא רבין וכדלקמן ע"ט כיון דחזי לכתופי וא"כ אי הוי למטה מעשרה דהוי מקום רה"ר אע"ג דליכא ארבע חייב בארבע אמות. ואם הוא למעלה מעשרה אין רה"ר שם והוי עקירה ברה"ר והנחה במקום פיטור אע"ג שנתכוון לשמור החפץ שם פטור לזה קא פריך דוקא מי אמר ר"י ועדיין אינה קושיא דמצי למימר כרבנן עד שהוצרך רש"י ז"ל לומר וסתם משנה רבי מאיר. ומה שהוקשו התוספות ז"ל מההיא דכיפה יש לומר דלא הצריכו ג' אלא דכל פחות משלשה כארעא סמיכתא מה שא"כ הכא דדי בכל שהוא וראיה לזה מעמוד ט' דלא בעינן בו ד'. ומוכרח לומר כפי התוספות ז"ל לא אמרי אלא לענין רוחב. ורש"י ז"ל לא רצה לפרש כמו שפירשו התוספות דסובר דמתניתין רישא וסיפא בענין אחד קתני ואם כן באותו מציאות עצמו דקתני מתניתין ברישא איסור ארבע אמות ולפירוש התוספות דעכ"פ הוי חורי רשות היחיד קתני סיפא איסור הוצאה מרה"ר לרה"י ולרבנן בעינן מקום חשוב חקוק ולר"מ חוקקין וזה לא נהירא לרבינו. ועוד מי לא עסקינן דהוו חורי כל שהוא שאין בני רה"ר יכולין להושיט ידיהן לעכב על בני רשות היחיד בבתיהן. ואז בודאי שבני רשות היחיד משתמשים שם בלי שום עיכוב כלל:

רש"י שם ד"ה דאמר כרבי קא סלקא דעתין מרה"ר לרה"י פירוש זרק מרה"ר לרה"י כגון ע"ג זיז ברשות הרבים הוקשה ליה דקרי ליה מאי קרי לה. לימא כשדי נופו בתר עיקרו קא מיפלגי. ועוד למה קאמר הש"ס כל כך אריכות לשון הכא באילן העומד ברה"י ונופו נוטה לא הוה ליה למימר אלא הכא בשדינן נופו קא מיפלגי מר סבר וכו' ומר סבר וכו' ומדקאמר הכי משמע דמעיקרא לא סבר כזה לזה פירש רש"י ז"ל קא סלקא דעתין. ודע כי רש"י ז"ל סובר ודאי דלא קאמר רב חסדא אלא ברה"י. וזה ברור. ועיין מה שכתבתי לעיל:

תוספות שם ד"ה התם לא ניחא תשמישיה. הקשה מהרש"א ז"ל כיון דעכ"פ ידע רבה דיש הפרש בין ניחא ללא ניחא כי היכי דלא תיקני מאי שנא קרן זוית מצידי רה"ר לסברת רבי אליעזר אם כן מאי קא פריך לישני האי ניחא וכו':

ולעניות דעתי אין כאן קושיא דצידי רשות הרבים ניחא תשמישיה טפי מה שא"כ קרן זוית וחורי שוים הם דקרן זוית לא ניחא תשמישיה וכיון דלא ניחא אין רבים משתמשין בו וגם כן חורי אין רבים משתמשים בו. ולא חשיב ולזה קא פריך לאביי מקרן זוית מאי שנא אע"ג דידע רבא ההפרש לא קא חשיב ליה ודחה אביי הכא והתם וחידש לו דההפרש פורתא שיש בין זה לזה עביד לזה רה"ר ולזה כמרלית וכיון דניחא תשמישיה דחורי הוי רה"ר אי נמי הכי פירש הסוגיי' והא דרבא הוקשה ליה לסברת אביי דקא עביד לרה"ר בחורים ובסדקים א"כ מאי שנא מקרן זוית דלהוי כחור אע"ג דאין בני רה"ר בוקעים סוף סוף מי לא הוי כחור. וא"כ לדידך ליהוי כחורי רה"ר רה"ר דלאביי אפי' בחור הנמוך ביותר קאמר דהוי רה"ר דלמטה מעשרה קאמר סתם ולזה השיב אביי התם ניחא תשמישי' תשמיש החור ניחא לבני רה"ר הכא לא ניחא דתשמיש להילוך ולהילוך לא ניחא. ותשמיש חור לאו תשמישיה בהכי. ורבא סבר דאע"ג דלא ניחא בצידי להילוכא ניחא בחורי והיינו דקא דייק רבא במאי דקאמר ומאי שנא מהא ותיהוי כחורי וכו' והתוספות אחר שהבינו זה בש"ס דקדקו מלת התם לא ניחא וחששו דלא תימא דדוקא התם דלא ניחא אבל אי הוי ניחא יותר קצת אע"ג דלא ניחא כ"כ דאי לא תימא הכי לימא שאני הכא דניחא תשמישיה לזה גילו ואמרו דההיא דצידי כאילו לא ניחא חשבינן לה. וק"ל:

שם בא"ד דהא אפילו רבי אליעזר מודה וכו' הם ז"ל אזלו לשיטתייהו אבל לפי מה שפירשנו לעיל דגם בזה פליג רבי אליעזר לא קשה מידי ולא צריכנא להני דוחקי. ואיני ח"ו בא לחלוק על רבותי אשר אני חובק עפר שתחת כפות רגליהם. ועכ"פ גם בעיני כאפס ותוהו נחשב לפני פירוש מורי אם לא בהשענם למה שנראה לי בפירוש הרמב"ם ז"ל וסיעתו שהבאתי לעיל שפי' שסובר רבי אליעזר אפילו בתוך החצר נקרא צידי. ובפירוש נאמר בדברי הרמב"ם ז"ל מבי שיש לו ג' כתלים נקרא צידי. עיין לעיל. וגם לפי מה שראיתי בדברי הרז"ה ז"ל שכתב שמצא בקצת נוסחי הרי"ף ז"ל נראה דסובר כוותיה איברא דסוגיא דעירובין צריכה נגד דיפריקנה וכמו שתמה הרז"ה בדרך רחמנא ליצלן מהני דעתא ואתמה על המראה למה נשאו פנים ולא אישתמיט שום אחד להקשות אמאי שכתב הרמב"ם ז"ל שכל החצר נקרא צידי. שכן כתב בפירוש המשנה בפירוש שסובר רבי אליעזר שכל החצר רשות הרבים. ואם יסייעני יי' אקריב את פרי מנחתי. וק"ל:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה