חפץ השם· רבי חיים בן עטר
ברכות · דף נב.
גמרא. והא ממאי דב"ש וכו' לא ס"ד וכו' וממאי דבית שמאי ואליבא דר"י וכו'. קשה דקרי לה מאי קרי לה בשלמא מאי דקאמר ברישא ממאי דבית שמאי וכו'. להיות דלא הוה ידע לברייתא דרבי יהודה שפיר יהיה ס"ד לאוקמה כבית הלל וסיפא דומשלשלן על כל פנים הא קשיא בין אי אוקמת לה כב"ש בין אי אוקמת לה כב"ה כיון דעד השתא לא ידע לברייתא דרבי יהודה אלא בתר דמייתי ליה מתני' דר"י דכפי זה שפיר מתוקמא ההיא דהנכנס לביתו אליבא דבית שמאי ואליבא דר"י ולא קשה בין מרישא בין מסיפא א"כ תו מאי קאמר ממאי דב"ש וכו' דילמא בית הלל ואליבא דר"מ והרי קשיא משלשלין. וי"ל דהמקשה נולד לו להקשות זה מדקא משני ליה לא ס"ד דבית הלל מדקתני מאור ואח"כ בשמים דגם ב"ה סברי לפי מתניתין מאור ואח"כ בשמים ואם כן במאי מכריח להקשות ואם כן יותר הוה ליה להכריח לומר דלא כבית הלל מסיפא דומשלשלין דלאו כבית הלל היא. ותו ליכא לאקשויי אלא גם אליבא דבית שמאי לא אתיא לפי מאי דקתני במתניתין הוה מייתי לברייתא דרבי יהודה ושפיר ומדקא מכריח מרישא אפשר דמסיפא ליכא למשמע דאיפשר דסובר דלאו מאן דתני רישא תני סיפא באיזה הכרח לזה מקשה וממאי דבית הלל ואליבא דר"מ ומשני מסיפא דמשלשלין ותנא חדא תני לכולה מתני'. והשתא אמרינן טעמא דמשני ליה מרישא דאיתה ברישא ויותר מבואר בהדיא ולא ס"ד למיטעי בהאי למימר דילמא ב"ה ור"מ מטעם סיפא דמשלשלין. וק"ל: