אור ברסלב
חפץ השם ברכות › דף נא.

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

ברכות · דף נא.

דף נ.

גמרא. אמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ד' נראה דכוונת ר"י היא דאין חובה אלא בהארבעה ואם יעשה עשרה עליו תבוא ברכת טוב. ולזה קאמר בסמוך ראשונים שאלו דהיינו הרוצה להחמיר על עצמו לעשות העשרה. אי נמי איפשר דלזה דייק הראשונים דהיינו שהיו עושים העשרה אבל אנו אין לנו אלא ארבע. ובזוהר כתוב כי האידנא להיות השכינה בגלות והיא דלת מלשון דלה. לזה אין בכוס אלא ארבע שהכוס רמוז בשכינה. וכפי זה נראה דאין לעשות עשרה אלא ארבע. אלא כיון דהאמוראים משמע מהם דיכולין לעשות הכי עבדינן לענין הלכה וכן פסק מרן. ונראה עוד לומר דמצינן למימר דרבי יוחנן לא פליג אדתניא עשרה דברים אלא הכי קאמר אנו אין לנו בדין הכוס אלא ארבע קודם דברי הברייתא. כך היה בידינו ואחר דברי הברייתא אין הכי נמי דגם רבי יוחנן עביד עשרה. והשתא אתי שפיר דקאמר ר"י בסמוך ראשונים שאלו וכו' מבלי למדחק. ועוד דמאיזה טעם יחלוק על המתני' ובלי טעם דכל הני עשרה כולהו מקראי וטעמא דמסתברא כהא דנותן עיניו בו דלא ניסח דעתיה ונוטלו בימינו ג"כ הרי ימין הוא מוכן לכל דבר שבקדושה ומגביהו קרא הוא וכו' כוס ישועות אשא ושאו ידיכם קדש וכו' אלא ודאי כן נראה יותר נכון וג"כ אתי מדוייק אומרו אנו אין לנו אלא ארבע דהוה ליה למימר אין בו אלא ארבע בלבד מהו מלת אנו ומלת אין לנו. וליכא למימר דישתני הכוס עתה מדין שהיה לו מימי המתני' לימי רבי יוחנן דאין מציאות לדיבור זה דמאי שנא ומי תלה זה בזה ופשוט ועוד כפי זה לא קשה מדוע קבע הש"ס דברי רבי יוחנן אחר דברי המתניתא קודם שביאר דברי המתניתא דקתני העשרה ויהיב טעמא לכל חד וחד דהוה ליה למימר הש"ס לסיומי מתניתא ופירושה ואז הוי מייתי לדברי ר"י והגם דיש לדחות עכ"ז על כל פנים הש"ס אין דרכו בכה"ג אלא לסדר דברי חד ולפירושו ובתר הכי מסדר החולק. וכפי מה שפירשתי אתי שפיר דר"י לאו חולק הוא אלא דקאמר דחידוש נתחדש לנו מה דלא הוה ידע אלא מהאי מתני' ידע ליה וק"ל:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה