חפץ השם· רבי חיים בן עטר
ברכות · דף כ.
גמרא. מאי שנא ראשונים וכו' אי משום תנויי וכו' ולא קאמר אי משום מעשה וגם כן אביי מאי טעמא לא השיבו דמשום מעשה דהראשונים הוו בעלי מעשה ביותר וכדאיתא בש"ס במקום אחר דבעל מעשה הוה אההיא דמר יחזקאל. ונראה דהכי קאמר וכי בכל הדור כמה חכמים לא ימצא בהם אחד שיהיה בעל מעשה. אי נמי כולהו בהדי הדדי לא ישיגו מה שהיה משיג רב יהודה לחודיה בהסרת המנעל והם ג"כ בכמה עינויים דמצטערן עצמן ולא ישיגוהו לו לבדו. אי נמי נראה לומר דטעמו הוא דהגם דאמרינן דהוו בעלי מעשה יותר מהם אפילו הכי סובר אביי דעסק התורה דהוה בהו ביותר כדאמר דכוליה שני דרב יהודה וכו' ואנן וכו' הוא עדיף דאמרינן תלמוד תורה עדיף. ומשני ליה דהוה בהו דבר גדול כהאי דהוו מסרו עצמם על קידוש יי' וכו'. ונראה דדוקא לא קאמר הא אלא לגבי רב יהודה דהוה חשיב בדור שלהם לזה קא בעי רב פפא ומשני ליה אביי דהוו כולהו מכירים זא"ז וראשונים קרי להו ראשונים להם דוקא אבל לגבי דורות הקדמונים פשיטא דלא בעי מאי שנא דכבר אמרו אם הראשונים מלאכים וכו'. ואם הראשונים וכו' אלמא דמילתא דפשיטא היא שהם גדולים מהם בכל וגם בתנויי אלא דוקא כהא דרב יהודה שהיו מכירין לימודו וכו'. ופשוט: