אור ברסלב
חפץ השם ברכות › דף יז.

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

ברכות · דף יז.

דף טז:

גמרא. סוף אדם וכו'. וסוף בהמה וכו'. נראה כי מכוו שהיה אומר זה על ספר איוב דמה שייכות יש לו אלא הטעם להיות דאיוב ראה עולם חדש שהיה גדול וירד עד העפר וכמה כרכורים כרכר ההוא גברא. ולבסוף ראה עולם חדש כאומרם ז"ל ולזה אמר על כל פנים היתה המסקנא במיתה סוף אדם וכו' ואומרו סמוך להאדם בהמה לומר כי הכל שוה אי לא ההפרש דאשרי מי שעמלו בתורה דבזה יתעלה מהבהמה. ואומרו והכל למיתה וכו' נראה כי כיון לכל הנבראים והוא ע"ד ונשגב י"י לבדו כי שמים כעשן נמלחו והוא לבדו ב"ה ישאר אני ראשון ואני אחרון ואמר זה לומר כי מי שעמלו בתורה הוא יותר מכל הנבראים ויש לו יתרון כי כל הנבראים מתבטלים וזוהי מיתתם מה שא"כ העמלים בתורה דיש להם יתרון כאומר' ז"ל דהצדיקים עושה להם הקב"ה כנפים וכו' ירוצו ולא ייגעו וכו' ואומרו גדל בתורה ועמלו ירצה כי יש אדם כי תמיד הוא לומד קבע בתורה אבל עיקר יגיעו הוא במילי אחריני לזה אמר ועמלו בתורה שכל יגיעו ועמלו בתורה עיקר. אי נמי ירצה לומר שגדל בתורה דהיינו שלומד ועמלו פירוש אפילו מה שהוא עמל בדברי הרשות הוא על פי התורה ואז עושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב וכו' וכפי זה לא גרסי' בוא"ו ועושה וכו'. וכן נראה נכון לגרוס. וק"ל: שם גמרא. אמר ליה רב לר"ח נשים במאי זכיין וכו' נראה דקאי אדלעיל דקאמר דצדיקים יושבים ועטרותי' בראשיהם ונהנים מזיו השכינה וסובר הש"ס דהא מילתא ליכא למיזכי לה אלא בזכות התורה דוקא והם הם העטרות כתר תורה וזיו השכינה נמי. לזה מהדר במאי זכיין הנשים כיון שאין בהם תורה דכל המלמד וכו' לזה אמר באקרויי ובאתנויי וכו' וכיון שהם סיבה ללומדים כאילו הם עצמם לומדים. ולזה נמי לא בחר לומר אלא הני תרי דהוו בענין לימוד התורה דוקא דפשיטא דהוו להו כמה מצות ומה גם מצות הידועות להם דוקא שלש מצוות אלא היינו טעמא משום לימוד תורה כנזכר, ומסיק דבהא הוה להו כאילו הם לומדים ופשוט:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה