אור ברסלב
חפץ השם ברכות › דף ג.

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

ברכות · דף ג.

ברכות

בא אליהו זכור לטוב ושמר לי וכו' נראה כי בעודו מתפלל רבי יוסי הרגיש בבואו ז"ל ושמר לו דאי לא תימא הכי דילמא השתא הוא דאתא וצריך לדעת מדוע הקדים ואתא אליהו אם לומר לו דברים האמורים בענין לא היה צריך לבוא עד שיהיה זמן שיכול לדבר עמו. על כן נראה כי מלת ושמר לו דקאמר הוא מלשון שמירה כדקאמר בסמוך משום ג' דברים אין נכנסים לחורבה משום מפולת ומשום מזיקין וכו' ולחששת חדא מנייהו הקדים המציל ואתא ולזה דקדק בלשונו ואמר ושמר לי על הפתח והמתין לי דאי משמעות ושמר הוא כמו שפירש רש"י ז"ל היה די באומרו והמתין לי ולמה ליה למימר עוד ושמר ומה גם מאומרו אח"כ לאחר שסיימתי מתפלתי וכו' א"כ ממילא מובן הדבר שהמתין לו ולמה אמר אפילו המתין. ולפי מה שפירשתי אמר המתין כי היכי דאשתמע בשמר שהוא לשון שמירה. דקדק לומר והמתין. ועוד לפירוש רש"י ז"ל הוה לי למימר ושמר והמתין לי ומדקאמר ושמר לי והמתין לי הדבר יורה, כי המכוון הוא לשון שמירה ממש. ולרש"י ז"ל אפשר דכך היתה לו הגירסא ושמר והמתין לי וכן הוא בלשון רש"י ז"ל. ונראה כי טעמו ז"ל דלא היה צריך שמירה אז דכיון דהיתה שם אז השכינה כאומרו היתה מנהמת כיונה וכו' תו לא בעי שמירה מאליהו ז"ל ולא היה לו לומר לשמור אותו בא ועל כל פנים הלשון דחוק כמו שכתבתי בסמוך וק"ל:

גמרא שם. באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים וכו' צריך לדעת מהו אומרו שלשה דברים וכו' שמתפללים בדרך והמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה דאין זה אלא דבר אחד דהיינו שהודיעו שמתפלל בדרך תפלה קצרה הרי הוא לא היה יודע שיתפלל אדם בדרך והוא הודיעו שיתפלל תפלה קצרה:

ונראה דדייק הוא ז"ל דברי ז"ל דקאמר ליה היה לך להתפלל בדרך סתם. והנה הרי הוא פשיטא שהיה יודע חששת שמא שיפסיק עוברי דרכים דמהאי טעמא נכנס רבי יוסי לחורבה ואם כן הוה ליה למימר היה לך להתפלל תפלה קצרה ולמה העלים חצי ההלכה דהיינו תפלה קצרה ואמר לו היה לך להתפלל סתם דמשמע תפלה כמצטרך ואז תו לא מצי למימר ליה רבי יוסי שמא יפסיקו לי עוברי דרכים מזה דייק רבי יוסי ואמר כי טעמו דזכור לטוב הוא לאשמועינן דינא אגב אורחיה דגם בדרך צריך להתפלל ועוד אשמועינן דמצי להתפלל תפלה קצרה ואם הוה אמר ליה היה לך להתפלל תפלה קצרה הרוצה להתפלל ומדקאמר כהאי גוונא ש"מ דצריך להתפלל עכ"פ לא יפטר מצד היותו בדרך:

אי נמי אי הוה אמר ליה הוה לך להתפלל תפלה קצרה הוה אמינא דתפילה קצרה לאו כדאי היא לצאת בה האדם ידי חובתו חובת תפילה בהיכא דחייב בה וטעמא דבדרך הוא משום שהיא זמן שאינו חיוב בתפילה לזה אמר ליה היה לך להתפלל תפלה קצרה. והמכוון הוא כיון שאינו חייב בתפלה לזה אמר ליה היה לך להתפלל בדרך דהיינו דעל כל פנים חייב הוא בתפלה מדלא קאמר ליה פטור אתה בדרך כשאמר לו נכנסתי להתפלל אלא ודאי דצריך אדם להתפלל בדרך ויוצא ידי חובתו בתפלה קצרה ובהכרח כפירוש זה דאהביננו קאי וכמו שכתבו התוס' ולפירושינו אפשר דאהושע קאי דצריך לחזור כשילך לביתו כדאיתא לקמן דף ל'. וק"ל:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה